מבוא
רצפים, פועלי ריצוף ואנשי מקצוע העובדים על הרצפה שעות ארוכות בכל יום, נדרשים לשהות בתנוחת כריעה או ישיבה נמוכה ממושכת תוך הפעלת עומס רב על מפרקי הברכיים. לאורך זמן, תנאים אלו גורמים לשחיקה מואצת של הסחוס הבריא במפרק – תופעה הקרויה שחיקת סחוס (Osteoarthritis או Degenerative Cartilage Damage). השפעותיה עלולות להיות חמורות: כאב מתמשך, מגבלות תנועה, צורך בניתוחים, ולעיתים גם נכות תפקודית.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. עומס חוזר ונשנה על הברך
    • פעולות כמו כריעה, קימה וחיכוך ישיר של הברך במשטח העבודה גורמות ללחץ ישיר על הסחוס התוך-מפרקי.
  2. חיכוך מתמיד במנח לא טבעי
    • עבודה בזוויות חדות של הברך (כריעה מלאה) מגבירה את העומס על פיקת הברך והסחוסים הסובבים אותה.
  3. פגיעות זעירות חוזרות ("מיקרו-טראומה")
    • תנועות חוזרות של הנעת הגוף תוך נשיאת משקל או מכה בברך עלולות לגרום לשברים מיקרוסקופיים בשכבת הסחוס ולהתחלת תהליך ניווני.
  4. היעדר ציוד מגן מתאים
    • עבודה ללא מגני ברכיים איכותיים מגבירה את הסיכון לשחיקה, דלקת ולפגיעות מבניות.

כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי והמקצועי?

  1. כאבים בזמן תנועה ובעבודה
    • כאבים ממוקדים או מקרינים בברך בעת כריעה, עלייה במדרגות או הליכה ממושכת.
  2. הגבלה בתנועה וביציבות
    • תחושת נעילה או "קפיצה" בברך, קושי בכיפוף מלא, ולעיתים צליעה.
  3. פגיעה בכושר העבודה
    • מגבלות משמעותיות בעיסוקים הדורשים עמידה, כריעה או נשיאת משקל – מה שפוגע ביכולת להמשיך לעסוק בריצוף או עבודות רצפה.
  4. השפעה נפשית ותפקודית
    • ירידה באיכות החיים, קושי בפעולות פשוטות כמו התכופפות, קימה מהמיטה או משחק עם הילדים.

דרכי אבחון מתקדמות

  1. בדיקה קלינית על ידי אורתופד
    • הערכת טווח תנועה, בדיקת יציבות, קפיצות בברך וקיום נוזלים או רגישות באזור המפרק.
  2. הדמיה
    • צילום רנטגן: בודק הצטמצמות במרווח בין העצמות – סימן מובהק לשחיקת סחוס.
    • MRI: מאפשר זיהוי מדויק של מידת הפגיעה בסחוס, נזק לרצועות או למיניסקוס, והצטברות נוזלים במפרק.
  3. ארתרוסקופיה (במקרים נדירים)
    • הליך אבחוני-כירורגי במקרים של פגיעות לא חד-משמעיות.

הערכת אחוזי נכות וכיצד הם תורמים לתביעת פיצויים

  1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
    • שחיקת סחוס מזכה באחוזי נכות בהתאם לחומרתה:
      • נזק קל עם כאב לסירוגין – 5%–10%.
      • מגבלה בתנועה או כאב מתמיד – 10%–20%.
      • במקרים של צורך בהחלפת מפרק – 30% ואף יותר.
  2. נכות תפקודית
    • מתחשבת בהשפעה על המקצוע של הנפגע.
      • פועל רצפה שאינו מסוגל לכרוע עוד – ייחשב לנכה תפקודית בשיעור גבוה גם אם הנכות הרפואית נמוכה.
  3. חוות דעת אורטופדית מקצועית
    • כוללת פירוט הפגיעה, הקשר לתנאי העבודה, השפעה עתידית על היכולת להשתכר והמלצה לאחוזי נכות רלוונטיים.

השפעה על תביעת נזקי גוף / תאונת עבודה

  1. הכרה כפגיעה בעבודה / מחלת מקצוע
    • שחיקת סחוס עקב תנאי עבודה מוכרת לעיתים כמיקרו-טראומה במסגרת הביטוח הלאומי.
    • יש להוכיח שהעבודה כוללת תנועות חוזרות שגרמו לשחיקה (לדוגמה: כריעה יומיומית במשך שנים).
  2. פיצויים אפשריים
    • הוצאות רפואיות – טיפולים, ניתוחים, פיזיותרפיה, ציוד עזר.
    • אובדן כושר עבודה – זמני או קבוע, בהתאם ליכולת הנפגע להמשיך בעבודתו או להיקלט בעיסוק אחר.
    • כאב וסבל – כולל פגיעה באורח החיים וביכולת התפקוד הכללית.
    • הוצאות עתידיות – טיפולים מתמשכים, החלפת מפרק בעתיד, סיוע בבית או בהתניידות.

סיכום

שחיקת סחוס בברכיים אינה רק תוצאה של גיל – אלא לעיתים קרובות של שנים של עבודה פיזית בתנאים שוחקים. פועלי ריצוף ורצפים נמצאים בקבוצת סיכון מובהקת, ויש להם זכות לא רק לטיפול הולם – אלא גם להכרה משפטית במקרה של פגיעה תפקודית. תביעת פיצויים מבוססת היטב הכוללת חוות דעת מקצועיות, תיעוד רפואי ותמיכה תעסוקתית – יכולה להוות קרש קפיצה לשיקום כלכלי ותפקודי מלא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *