כאשר תאונת דרכים מסתיימת בשיתוק – החישוב אינו רק רפואי או כספי.
זהו קו שבר. הרגע שבו אדם עובר מסטטוס של הולך רגל לסטטוס של נכה, לעיתים סיעודי, לכל חייו.
המשפט הישראלי מכיר בנכות כזכות לפיצוי.
אבל כשמדובר בשיתוק – השאלה איננה רק "כמה אחוזי נכות" נקבעו, אלא:
האם המערכת המשפטית באמת מכירה בגודל השבר?
האם סכומי הפיצוי והסיוע משקפים את המציאות החדשה?
שיתוק בעקבות תאונה – פגיעה אחת, השלכות לכל החיים
שיתוק יכול להיות חלקי או מלא, בגפיים תחתונות (Paraplegia) או בארבע גפיים (Quadriplegia).
לעיתים מדובר בשיתוק זמני, ולעיתים – בפגיעה בלתי הפיכה בעמוד השדרה.
השיתוק גורר עמו השלכות מרובות:
- תלות מלאה בעזרה סיעודית
- קושי או היעדר אפשרות לעבוד
- צורך בהתאמות בבית, בניידות, ובמכשור רפואי
- השלכות נפשיות עמוקות
- ולעיתים – פגיעה אנושה בתוחלת ואיכות החיים
חוק הפלת"ד – בסיס משפטי אך לא תמיד מספק
המסלול המשפטי המרכזי הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (פלת"ד), שמאפשר תביעת פיצויים ללא צורך בהוכחת אשמה.
במקרים של שיתוק, מדובר בתביעות שמגיעות לעיתים לסכומים של מיליוני שקלים, בהתאם לגיל הנפגע, הכנסתו, מצבו התפקודי, והצורך בעזרה מתמדת.
הפיצויים כוללים:
- הפסדי שכר בעבר ובעתיד
- עלויות עזרה סיעודית ועוזרים אישיים
- הוצאות ניידות (רכב נכה, מעלונים, טיפולים)
- כאב וסבל
- התאמות מגורים
איך נקבע הפיצוי? ומהם האתגרים?
✅ אחוזי נכות: שיתוק לרוב מזכה בנכות של 75%-100% לפי תקנות הביטוח הלאומי.
✅ נכות תפקודית: כאשר האדם מאבד את יכולתו לעבוד ולהתפרנס – מדובר בנכות תפקודית מלאה.
✅ תוחלת חיים: חברות הביטוח מנסות לטעון לקיצור תוחלת החיים כדי להפחית פיצויים עתידיים – טענה שיש לבחון בזהירות.
✅ עזרה סיעודית: נושא מרכזי במחלוקת – האם בני משפחה מספקים עזרה? מה ערכה הכלכלי? האם נדרש מטפל זר?
מעבר לפיצוי – זכויות נוספות
נפגעים במצב של שיתוק זכאים, בנוסף לפיצוי לפי חוק הפלת"ד, גם לזכויות ממקורות נוספים:
- המוסד לביטוח לאומי – קצבת נכות כללית, שירותים מיוחדים, קצבת ניידות
- משרד הבריאות – סל שיקום, ציוד רפואי מותאם
- משרד השיכון והרווחה – סיוע בהתאמת דיור
- חברות ביטוח פרטיות – פוליסות אובדן כושר עבודה או ביטוח תאונות אישיות
הקושי הוא בניווט בין כל הגורמים – ובהשגת מלוא המגיע.
כששיקום הופך למאבק
שיקום אמור להיות מטרה מוסכמת של כל הצדדים.
אך לא פעם – הדרך אליו רצופה בדחיות, בטענות "עודף פיצוי", ובהצעות הסדר שאינן משקפות את היקף החיים שנשברו.
כאן נכנס תפקידו של עורך הדין:
לא רק להשיג סכום גבוה – אלא לבנות תשתית חיים חדשה עבור הנפגע.
לסיכום: שיתוק הוא לא סוף – אבל כן התחלה של מאבק משפטי
החוק מכיר בזכותם של נפגעים משותקים לחיים בכבוד – אך אינו נותן את הכבוד הזה באופן אוטומטי.
צריך לדעת לדרוש, להוכיח, ולשכנע – גם במספרים, גם בעובדות, וגם באנושיות.
במשרדנו, אנו מייצגים נפגעים עם פגיעות קשות – ופועלים למיצוי מקסימלי של כל זכות, תביעה ותו תקן אנושי.
אם חייך השתנו ברגע אחד – אנחנו כאן כדי לעזור לבנות את הרגע הבא.