במציאות התעסוקתית של היום, רבים מהעובדים – במיוחד בתחומי הבנייה, ההנדסה, השירותים והשליחויות – נדרשים לנוע במהלך יום העבודה בין אתרים שונים.
כאשר תאונת דרכים מתרחשת בדרך מאתר עבודה אחד לאחר, עולה השאלה:
האם מדובר בתאונת עבודה המזכה בזכויות מביטוח לאומי ובפיצוי נוסף?
ההגדרה בחוק – "תאונת עבודה"
לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה היא תאונה שאירעה "תוך כדי ועקב העבודה".
ההגדרה כוללת גם נסיעה שהיא חלק אינטגרלי מהעבודה, ולא רק את הזמן שבו העובד נמצא בפועל באתר.
המבחן המרכזי – נסיעה כחלק ממשימות העבודה
כדי שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, יש להראות כי:
- הנסיעה הוטלה על העובד במסגרת תפקידו – למשל, מעבר מאתר התקנה אחד לאחר.
- היעד הבא היה מקום עבודה מוגדר – ולא נסיעה פרטית או סטייה מהותית מהמסלול.
- העובד היה בשעות העבודה – או במסגרת משימה שאושרה על ידי המעסיק.
דוגמאות מהפסיקה
- הכרה: טכנאי שירות שנפגע בתאונה בין קריאות שירות שונות – הוכר כנפגע עבודה.
- דחייה: עובד שסטה מהמסלול לצורך סידורים אישיים – התאונה לא הוכרה כחלק מהעבודה.
ההבדל בין הדרך לעבודה לבין מעבר בין אתרים
- הדרך לעבודה וממנה – מכוסה לרוב על פי כללים נפרדים, עם חריגים מסוימים (כגון סטייה מהמסלול).
- המעבר בין אתרים במהלך יום העבודה – נחשב לרוב חלק מהעבודה עצמה, והחוק מתייחס אליו באופן מרחיב יותר.
המשמעויות המעשיות
הכרה בתאונה כתאונת עבודה מעניקה זכויות כגון:
- דמי פגיעה (פיצוי על אובדן הכנסה לתקופה זמנית).
- קצבת נכות מעבודה.
- מימון שיקום רפואי ותעסוקתי.
בנוסף, ייתכן שניתן יהיה להגיש תביעה נפרדת נגד צד שלישי (למשל נהג פוגע), לצד זכויות מביטוח לאומי.
אתגרי ההוכחה
- הצגת מסמכי משימות או יומן עבודה המראים את הצורך במעבר בין האתרים.
- הוכחת היעדר סטייה מהותית במסלול הנסיעה.
- שימוש בנתוני GPS, כרטיסי כניסה או עדויות עובדים.
לסיכום
תאונה בדרך בין שני אתרי עבודה היא לרוב חלק אינטגרלי מעבודת העובד, אך נדרשת הוכחה ברורה לכך שהנסיעה הייתה משימת עבודה ולא פעילות פרטית.
הבנת הכללים והכנת הראיות הנכונות מראש יכולה להיות ההבדל בין קבלת מלוא הזכויות לבין דחיית התביעה.
במשרדנו, אנו יודעים למפות את מסלול הנסיעה, לאתר ראיות תומכות ולהבטיח שהנפגע יקבל הכרה ופיצוי מקסימליים.
