במסגרת חוק הביטוח הלאומי, קיימת הבחנה בין מבוטחים שכירים או עצמאים לבין עקרות בית (כהגדרת החוק). ההגדרה והקריטריונים הייחודיים לקבוצה זו משפיעים באופן ישיר על אופן בחינת הזכאות לקצבת נכות כללית.
מי נחשבת "עקרת בית" לפי החוק?
לפי סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, "עקרת בית" היא:
- אישה נשואה שמלאו לה 18,
- שאינה עובדת כשכירה או כעצמאית,
- ומנהלת את משק ביתה.
נשים שעבדו בעבר אך הפסיקו את עבודתן מוגדרות לעיתים עדיין כעקרות בית לצורך בחינת הזכאות, בהתאם לתקופת ההפסקה ולמעמדן בביטוח הלאומי.
ההבדל המהותי בקריטריון אי־הכושר
בעוד שלמבוטחים עובדים נבחנת הזכאות על פי אובדן כושר ההשתכרות, אצל עקרות בית נבחנת הזכאות על פי אי־היכולת לתפקד במשק הבית.
כלומר, השאלה המרכזית בוועדת אי־כושר היא:
האם עקב הליקויים הרפואיים, המבוטחת איבדה לפחות 50% מכושרה לבצע את עבודות משק הבית הרגילות (בישול, ניקיון, כביסה, קניות, סידור הבית וכו')?
שלבי הבדיקה בתביעה של עקרת בית
- ועדה רפואית – קובעת את אחוזי הנכות הרפואית, בדיוק כמו אצל מבוטח רגיל.
- בדיקה תפקודית – נערכת על ידי פקיד תביעות ולעיתים גם על ידי מעריך תפקוד (אחות או מרפאה בעיסוק).
- קביעת אי־כושר – הערכת הירידה ביכולת לבצע את מטלות משק הבית באופן עצמאי.
מתי עקרת בית תיחשב כ"מבוטחת רגילה"?
- אם עבדה בשכר לפחות 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים בתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה.
- אם החלה לעבוד כשכירה/עצמאית לפני שהפכה לנכה, וההגדרה מתאימה למעמד זה.
במקרים אלו, תיבחן הזכאות לפי אובדן כושר ההשתכרות ולא לפי אי־יכולת לתפקד במשק הבית.
דגשים חשובים בתביעה
- תיעוד רפואי מלא – הן על המגבלות הפיזיות והן על המגבלות הנפשיות, אם קיימות.
- הדגמת הפגיעה התפקודית – הסבר מפורט כיצד המצב הבריאותי פוגע ביכולת לבצע פעולות יומיומיות בבית.
- שילוב חוות דעת מקצועיות – לדוגמה, מרפאה בעיסוק יכולה לתאר את הקושי בביצוע מטלות משק הבית.
שילוב עם קצבאות אחרות
עקרות בית אינן זכאיות לקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) אלא אם הן עומדות בתנאי הזכאות הכלליים, אולם יש מקרים שבהם ניתן לשלב בין קצבת נכות כללית לקצבאות אחרות (למשל קצבת ילד נכה עבור ילד במשפחה).
סיכום
תביעה לנכות כללית עבור עקרות בית מתמקדת באי־יכולת לנהל את משק הבית, ולא באובדן הכנסה. מדובר בקריטריון ייחודי שדורש הוכחה תפקודית מפורטת. הכנה נכונה לוועדה, עם הדגשת מגבלות יומיומיות והצגת תיעוד רפואי רלוונטי, יכולה להיות ההבדל בין דחייה לקבלת הקצבה.
