אחריות משפטית רטרואקטיבית של עמותות וארגונים לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)
אחת השאלות שמתעוררות בקרב נפגעי טרור ובני משפחותיהם היא:
האם ניתן להגיש תביעה לפי חוק פיצוי קורבנות טרור גם נגד גוף שכבר אינו פעיל או שנסגר?
עמותות תומכות טרור, קרנות סיוע למחבלים ומשפחותיהם, וגופים אידיאולוגיים אחרים – לעיתים מפסיקים לפעול, משנים שם או נמחקים מהרשומות. האם משמעות הדבר היא שאין יותר למי לתבוע?
במאמר זה נבחן את סוגיית האחריות המשפטית הרטרואקטיבית של עמותות, גופים ויחידים שפעלו בעבר, והאם סגירתם מונעת את האפשרות למצות את הדין נגדם.
החוק מדבר על המעשה – לא רק על המצב הנוכחי
חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, נועד לאפשר תביעה אזרחית על עצם קיומו של תגמול למחבל או למשפחתו.
הוא אינו דורש שהגוף הנתבע יהיה פעיל בעת הגשת התביעה, אלא שהוא היה זה שביצע את פעולת התגמול – בעבר.
כלומר:
- אם גוף העניק תגמול למחבל בשנת 2021
- ונסגר בשנת 2023
- ניתן להגיש תביעה גם בשנת 2024 – כל עוד לא חלף מועד ההתיישנות
אחריות משפטית רטרואקטיבית – איך זה עובד?
1. עמותות רשומות או חברות לתועלת הציבור (חל"צ)
לרוב נשמרות ברשומות רשם העמותות או רשם החברות גם לאחר פירוק.
במקרים רבים, עמותה שפורקה אינה נמחקת לצמיתות – וניתן להגיש נגדה תביעה כל עוד היא לא חדלה מלהתקיים בצורה חוקית (למשל, לא הושלם פירוק סופי).
בנוסף, החוק מאפשר לבתי משפט לפעול מול נושאי משרה או מייצגים לשעבר, אם יוכח שהייתה אחריות ישירה או רשלנות חמורה מצד אותם גורמים.
2. קרנות ואירגונים זרים שפעלו בישראל
גם אם הקרן סיימה פעילותה בישראל – כל עוד ניתן להוכיח שביצעה תגמול בעבר, ניתן להגיש תביעה על מעשה העבר.
במקרים מסוימים ניתן לבקש הכרה בנציגות זרה של הגוף כנתבע חלופי, או לתבוע את האדם החתום על הפעילות.
מה קורה אם לעמותה אין נכסים כיום?
זו שאלה חשובה – אבל היא לא עוצרת את התביעה:
- ניתן להגיש את התביעה ולקבל פסק דין הצהרתי או פסק דין ללא אכיפה מיידית
- ניתן לבקש הרמת מסך ולתבוע את העומדים מאחורי הגוף: חברי ועד, תורמים גדולים, מנכ"ל לשעבר
- אם יתגלה בעתיד נכס או חשבון בנק פעיל – ניתן יהיה לבצע אכיפה מאוחרת של הפסק
במקרים מסוימים, עצם קבלת פסק הדין משמשת ככלי משפטי ומוסרי, גם אם אין אפשרות לגבות כסף מיידית.
שימוש באכיפה חלופית
כאשר אין נכסים בארץ – ניתן לפנות לערוצים נוספים:
- עיקול נכסים בחו"ל (אם מאתרים רכוש מקביל של אותו גוף או איש מפתח)
- פנייה למשרד המשפטים לצורך רישום פסיקה ברשומות
- לחץ ציבורי/תקשורתי שמונע מגופים אחרים לשתף פעולה עם הנתבע לשעבר
מה אומרים בתי המשפט?
פסיקה ישראלית מכירה בכך שמעשה שגרם נזק אינו נמחק בשל סיום פעילותו של המזיק.
בעיקר כשמדובר בתביעה אזרחית לפי חוק ייעודי, כמו חוק פיצוי קורבנות טרור – שנועד להציב אחריות מוסרית גם בדיעבד.
לסיכום:
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| הגוף כבר נסגר – האם אפשר לתבוע? | כן, אם בוצע תגמול בתקופה שבה פעל |
| אין נכסים בעמותה – האם זה רלוונטי? | עדיין ניתן לקבל פסק דין ולהשתמש בו בהמשך |
| האם אפשר לתבוע את מנהלי הגוף אישית? | לעיתים כן – במיוחד אם ניתנה הוראה ישירה לתגמל מחבלים |
| עברו שנים – מה עם התיישנות? | החוק מאפשר תביעה תוך 7 שנים ממועד הידיעה על התגמול |
במשרדנו אנו בוחנים כל מקרה, גם נגד גופים לא פעילים – ופועלים משפטית לאתר אחריות, נכסים, מסמכים ודרכי פעולה להשלמת התביעה, גם לאחר פירוק או שינוי שם.
