במקומות עבודה מסוימים, עובדים מוצאים את עצמם נדרשים לפעול באופן מיידי ואינסטינקטיבי כדי להציל את חייו של עמית או למנוע ממנו פגיעה חמורה.
אירועים כאלה עלולים להתרחש באתרי בנייה, במפעלים, במוסדות חינוך, בשדות חקלאיים ואף במשרדים – למשל בעת שריפה, קריסת מבנה, התחשמלות, או פגיעה ממכונה.
המשמעות המשפטית של פגיעה בעת חילוץ חורגת מהגדרת "תאונת עבודה" רגילה, וכוללת היבטים של הכרה באומץ העובד ויישום תקנות בטיחות ייחודיות.
ההכרה לפי חוק הביטוח הלאומי
חוק הביטוח הלאומי קובע כי כל פגיעה שנגרמת תוך כדי ועקב העבודה, לרבות ניסיון הצלת חיים של אדם אחר במקום העבודה, תוכר כתאונת עבודה.
גם אם החילוץ לא היה חלק מהגדרת התפקיד הפורמלית, עצם הפעולה להצלת עמית מהווה חלק ממסגרת העבודה – בתנאי שהאירוע התרחש בשטח העבודה או במסגרת משימות הקשורות אליו.
היבט מוסרי וציבורי – אומץ לב במקום העבודה
בתי הדין לעבודה ובתי המשפט רואים בחיוב מצבים שבהם עובד מגלה תושייה ואומץ לב, גם במחיר סיכון אישי.
הכרה כזו עשויה לבוא לידי ביטוי:
- בהקלות ראייתיות בניהול התביעה.
- בהערכה גבוהה יותר של הנזק המוסרי והנפשי.
- בפסיקה שמדגישה את תרומתו החברתית של המעשה.
אחריות המעסיק
למרות ההערכה הרבה לעובד המחלץ, המעסיק עשוי להישאל:
- האם ניתנה הדרכה לעובדים כיצד לפעול במצבי חירום?
- האם היו אמצעי חילוץ או בטיחות זמינים במקום?
- האם התקיימה תחזוקה נאותה של הציוד או המתקנים שגרמו לאירוע?
כשל במענה לשאלות אלו עשוי לחזק את הטענה לרשלנות המעסיק.
סוגי נזקים נפוצים במצבים כאלה
- פגיעות פיזיות (כוויות, שברים, חבלות).
- פגיעות נפשיות – טראומה מהאירוע, תחושות אשם אם החילוץ לא צלח.
- נזקים משולבים – פיזיולוגיים ונפשיים גם יחד.
פיצוי אפשרי
- מהמוסד לביטוח לאומי – דמי פגיעה, קצבאות נכות זמנית או קבועה, מימון שיקום.
- מתביעת נזיקין – פיצוי על כאב וסבל, אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות.
לסיכום
פגיעה בעת ניסיון חילוץ של עמית איננה רק אירוע חריג בעבודה – היא ביטוי לערכים של אחריות הדדית ואומץ לב אישי.
ההכרה המשפטית במקרים כאלה היא רחבה, וכוללת גם התחשבות מיוחדת בנסיבות ובתרומה של העובד למניעת נזק חמור לאחר.
במשרדנו אנו רואים חשיבות רבה בליווי נפגעים כאלה, הן מההיבט המשפטי והן בהוקרת מעשיהם.
