פציעות כתף כרוניות אצל טייחים: עומס מצטבר שמוביל לנכות

מבוא
טייחים נחשפים בעבודתם לעומס גופני אינטנסיבי, במיוחד באזור הכתפיים. הפעולות החוזרות של הרמה, משיחה ודחיסה של טיח בתנועות סיבוביות ולעיתים מעל גובה הכתף, יוצרות עומס תמידי על גידי ומפרק הכתף. לאורך זמן, עומס זה עלול לגרום לפציעות כרוניות בכתף, בהן דלקות גידים, קרעים במערך השרירים המסובבים (Rotator Cuff) וניוון סחוס. פציעות אלו אינן רק בעיה רפואית – אלא גם פגיעה תפקודית שעשויה להצדיק תביעת פיצויים כנזק גוף בעבודה.

---

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. תנועות חוזרות ונשנות מעל גובה הכתף
   • טייחים מרימים שוב ושוב את הידיים לצורך טיוח תקרות או קירות גבוהים. תנועה זו מפעילה לחץ מתמשך על גידי הכתף – בעיקר גיד הסופראספינטוס.
2. משקלים ורטטים
   • השימוש בכלים כבדים, לעיתים רוטטים, והפעלת לחץ על הקיר יוצרים עומס מכני חוזר על השרירים והגידים של הכתף.
3. עבודה ללא הפסקות וללא תמיכה ארגונומית
   • חוסר בתנאי עבודה מותאמים (למשל, סולמות בגובה מתאים, מנופי טיח) גורם להאצת הבלאי וההישחקות של הרקמות באזור הכתף.
4. תנועות סיבוב ויישור מתמשכות
   • פעולת יישור הטיח בתנועות מעגליות יוצרות עומס צידי ואחורי על מפרק הכתף – תנוחה שאינה טבעית לאורך זמן.

---

כיצד משפיע הנזק על תפקוד יומיומי ולאורך זמן?

1. כאב ממושך
   • טייחים עם פגיעת כתף כרונית מדווחים על כאבים חדים או שורפים בעת הרמת היד, סיבובה או נשיאת משקל.
2. מגבלה תנועתית
   • ירידה בטווח התנועה של הכתף, קושי להגיע מעל גובה הראש, ולהרים ציוד או חומרים בעבודה.
3. חולשה תפקודית
   • גם אם אין כאב חמור, חלה ירידה ביכולת השרירית – מה שמקשה על ביצוע העבודה ומחייב מאמץ יתר של שרירים אחרים.
4. פגיעה בפרנסה ובחיים האישיים
   • הקושי להמשיך בעבודת הטיוח כפי שהייתה בעבר, צורך בהחלפת תחום או צמצום בשעות העבודה, ולעיתים קושי בפעולות פשוטות כמו לבוש או הרמת ילד.

---

דרכי אבחון מתקדמות

1. בדיקה קלינית
   • בדיקת כוח, טווח תנועה וסימנים אופייניים כמו "כאב קשת" (Painful Arc) או מבחני תגר לגיד הסופראספינטוס והאינפרספינטוס.
2. הדמיה רפואית
   • אולטרסונוגרפיה: משמשת לזיהוי קרעים בגידים, דלקות או הצטברות נוזלים במפרק.
   • MRI: הבחירה המועדפת להדמיה מדויקת של רקמות רכות – מזהה קרעים, עיבוי גידים ודלקת כרונית.
3. בדיקות נוספות
   • במקרים עם חשד לפגיעה עצבית נלוות: EMG (אלקטרומיוגרפיה) תספק מידע על הולכה עצבית לשרירי הכתף והזרוע.

---

הערכת אחוזי נכות וכיצד הם תורמים לתביעת הפיצויים

1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
   • הנכות נקבעת לפי הגבלה בתנועה, כאב, חולשת שרירים או קרע גיד:
     • דלקת כרונית ללא מגבלה – 5%–10%.
     • קרע חלקי או מגבלה תנועתית קבועה – 10%–20%.
     • קרע מלא של גיד או צורך בניתוח שיקום – עד 30% ואף יותר.
2. נכות תפקודית
   • מתייחסת להשפעה של הפגיעה על יכולת העבודה בפועל.
     • טייח שתלוי בתנועות ידיים מדויקות ובכוח הרמה – גם נכות רפואית קלה יכולה להיחשב כבעלת נכות תפקודית גבוהה, אפילו 50% ויותר.
3. חוות דעת רפואית
   • חיונית להוכחת הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הפגיעה.
   • כוללת את פירוט הפגיעה, דרכי הטיפול, השפעה על התפקוד, אחוזי נכות והאם מדובר במיקרו-טראומה מתמשכת.

---

כיצד תורמת הפגיעה לתביעת נזקי גוף או תאונת עבודה?

1. הכרה כמחלת מקצוע או מיקרו-טראומה
   • ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי ולהוכיח שהפגיעה נגרמה עקב שנים של עבודה מאומצת, תנועות חוזרות ולחץ על מפרק הכתף.
2. מרכיבי פיצוי אפשריים
   • הוצאות רפואיות – טיפולים, פיזיותרפיה, MRI, ניתוחים, שיקום.
   • אובדן כושר עבודה – מלא או חלקי, זמני או קבוע.
   • כאב וסבל – פיצוי בגין הפגיעה באיכות החיים וביכולת הפיזית.
   • הוצאות עתידיות – עזרים רפואיים, שינוי תעסוקתי, טיפולים ממושכים.

---

סיכום

פציעות כתף כרוניות בקרב טייחים הן תוצאה ישירה של עבודה פיזית שוחקת בתנאים תנועתיים קשים. מדובר בפגיעות אמיתיות, מוכרות רפואית ומשפטית, אשר עלולות להגביל את יכולת העבודה ולפגוע קשות באיכות החיים. באמצעות אבחון נכון, תיעוד מקצועי וחוות דעת רפואית מתאימה – ניתן להגיש תביעת פיצויים שתסייע בשיקום, התאמה תעסוקתית ופיצוי כלכלי הולם.