דלקות גידים כרוניות בקרב צבעים: עומס יומיומי שהופך לפציעה מקצועית

מבוא
עבודת הצביעה דורשת מהעובד תנועות חוזרות של הרמת הידיים, משיחה ולחיצה – לעיתים בגובה הראש ואף מעליו. פעולה חזרתית זו, בשילוב אחיזה ממושכת במברשות, רולרים וכלי ריסוס, יוצרת עומס תמידי על מערכת הגידים של הכתפיים, המרפקים ושורש כף היד. לאורך זמן, עומס זה עלול לגרום לדלקות גידים כרוניות (Tendinopathies) – פגיעה תעסוקתית מצטברת שיכולה להוביל למגבלות חמורות, הפחתה בכושר העבודה ואף לזכות בפיצוי משפטי כנזק גוף כתוצאה מעבודה.

---

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים בצביעת מבנים?

1. תנועות חזרתיות בגובה הכתפיים ומעלה
   • צביעת קירות גבוהים ותקרות יוצרת עומס חוזר על גיד הכתף העליונה (בעיקר supraspinatus), מה שמוביל לשחיקה איטית ולדלקת כרונית.
2. שימוש ממושך במברשות/רולרים כבדים
   • אחיזת הכלי בתנוחות סטטיות למשך זמן רב מפעילה לחץ ישיר על הגידים באמה ובשורש כף היד, לרבות extensor carpi radialis – מה שמוביל לדלקת "מרפק טניס".
3. חיכוך מכני חוזר
   • תנועה חוזרת של משיחת צבע יוצרת חיכוך חוזר בין הגיד למבנים גרמיים, תהליך הגורם לדלקת גידית על רקע "תפירה עצמית".
4. היעדר זמני התאוששות
   • צבעים עובדים ברצף על אותם אזורים למשך שעות ללא הפוגה – מצב שמונע מהגידים "להירפא" ומחמיר את מצבם.

---

כיצד משפיעה הפגיעה על התפקוד היומיומי והמקצועי?

1. כאב מתמשך בזמן פעילות
   • הכאב מופיע בזמן תנועה, בעיקר בהרמת ידיים, פשיטה או אחיזה ממושכת. במקרים כרוניים – גם במנוחה.
2. הגבלה בתנועה ובכוח
   • הקושי להרים את היד, להחזיק כלים או לשמור על יציבות תנועתית, מקשה על ביצוע עבודות צביעה בסיסיות.
3. פגיעה בכושר עבודה ובפרנסה
   • ירידה ביכולת להשלים משימות יומיומיות, עיכובים בלוחות זמנים או מעבר לעבודה קלה יותר בשכר נמוך.
4. השפעה על החיים הפרטיים
   • הדלקת יכולה להשפיע גם על פעולות יומיומיות פשוטות כמו הרמת ילדים, נהיגה או שינה על הצד הפגוע.

---

דרכי אבחון מתקדמות

1. בדיקה קלינית על ידי אורתופד
   • כוללת הערכת טווח תנועה, כוח, נוכחות כאב בעת מבחנים ייעודיים (כגון Neer’s, Hawkins-Kennedy לכתף, או Cozen’s למרפק).
2. אולטרסונוגרפיה של גידים
   • מאפשרת זיהוי של עיבוי גיד, קרעים חלקיים, הסתיידויות ונוזלים מסביב לגיד – סימנים אופייניים לדלקת כרונית.
3. MRI
   • מספק תמונה מדויקת של מצב הגידים והרקמות הסובבות – במיוחד כשיש חשד לקרע מתקדם או נזק סבוך.
4. בדיקות אלקטרופיזיולוגיות (במקרים קשים)
   • משמשות כאשר יש חשש ללחץ עצבי נלווה או הקרנת כאב מהצוואר או השכמה.

---

הערכת אחוזי נכות – כיצד זה משפיע על תביעת פיצויים?

1. קביעת נכות רפואית
   • אחוזי נכות נקבעים לפי עוצמת הכאב, טווח התנועה הפגוע, עיבוי גיד או קרע גיד:
     • דלקת כרונית ללא מגבלה תפקודית – 5%–10%.
     • הגבלה בתנועה וקרע חלקי – 10%–20%.
     • קרע מלא או פגיעה תפקודית קשה – 25% ואף יותר.
2. נכות תפקודית
   • מתייחסת להשפעת הפגיעה על עבודתו של הצבע.
     • גם נכות רפואית קלה עלולה להיחשב לתפקודית גבוהה אם הפגיעה מונעת מהצבע להמשיך לעבוד בהיקף מלא.
3. חוות דעת רפואית מקצועית
   • אורטופד תעסוקתי או כירורג כתף יעריך את אופי הפגיעה, את הקשר לעבודה, ואת אחוזי הנכות המתאימים – נתון קריטי לתביעת הפיצויים.

---

כיצד תורמת הפגיעה לתביעת נזקי גוף או מחלת מקצוע?

1. הכרה בפגיעה כתוצאה ממיקרו-טראומה בעבודה
   • דלקות גידים כרוניות מוכרות כ"פגיעת עבודה" כאשר הן תוצאה של עומס חוזר ומתמשך.
   • דרוש תיעוד רפואי שוטף, חוות דעת מקצועית ותיאור מפורט של תנאי העבודה ואופי התנועות.
2. מרכיבי הפיצוי האפשריים
   • הוצאות רפואיות: טיפולים, פיזיותרפיה, זריקות, ניתוחים, עזרים ארגונומיים.
   • אובדן כושר עבודה: זמני או קבוע, מלא או חלקי.
   • כאב וסבל: בגין הפגיעה הפיזית וההשפעה על איכות החיים.
   • פיצויים עתידיים: על צורך בשיקום ארוך טווח, מעבר למקצוע אחר או רכישת עזרים שיקומיים.

---

סיכום

דלקות גידים כרוניות בקרב צבעים הן תוצאה ישירה של עבודה חוזרת, מאומצת, ומתמשכת. למרות שמדובר בפציעה "שקטה", ההשלכות שלה רועמות – ומובילות לנכות של ממש. אבחון מוקדם, תיעוד שוטף וחוות דעת רפואית מקצועית הם מפתח לתביעת פיצויים מוצלחת, שתאפשר לנפגע לשקם את גופו ואת פרנסתו.