מבוא
למרות שהרמת משאות כבדים היא מנת חלקם של סבלים, מחסנאים ופועלי תעשייה – גם מלגזנים נדרשים לעיתים קרובות לשלב בין נהיגה לבין מאמץ פיזי. פעולות כמו קשירה, פיזור, הרמה או תיקון של מטענים, התכופפות מתחת לרמפות, פתיחת דלתות כבדות, או חיבור משטחי סחורה – חושפות את המלגזן לעומסים חוזרים בגב, כתפיים וידיים. לאורך זמן, תנועות חוזרות אלו, גם אם אינן טראומתיות ברגע אחד, מצטברות לפגיעה הידועה כמיקרו-טראומה תעסוקתית – נזק מצטבר העלול לזכות את הנפגע בפיצוי משפטי ונכות תפקודית מוכרת.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. כיפוף והרמה חוזרים של משאות
    • גם משטחים קלים יחסית, כאשר מרימים אותם עשרות פעמים ביום, יוצרים עומס חוזר על חוליות הגב, דיסקים בין-חולייתיים, גידים ומפרקים.
  2. תנועות סיבוב עם עומס משולב
    • כאשר המלגזן מבצע תנועת סיבוב (למשל לפנות את הגוף מהמושב או לסובב חפץ תוך אחיזה בו), מופעל כוח צדי על עמוד השדרה והכתפיים.
  3. רעד וויברציה ממושכים מהמלגזה עצמה
    • חשיפה מתמשכת לרעידות מעבירה עומס על עמוד השדרה המותני, מפרקי האגן והגב התחתון – במיוחד ברצפת עבודה לא ישרה.
  4. חוסר גיוון בתנוחות
    • ישיבה סטטית ממושכת משולבת עם רגעים קצרים של הרמה פתאומית – יוצרים "שבירה" מבנית שמחלישה בהדרגה את מערכת השלד.

כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי והמקצועי?

  1. כאבים כרוניים בגב תחתון וצוואר
    • המלגזן מתחיל לחוש כאב מפושט או ממוקד, שמתגבר במאמץ ואף מופיע בזמן מנוחה, נסיעה או שינה.
  2. הגבלה בתנועה ובגמישות
    • קושי להתכופף, להסתובב במושב, להרים חפץ מהרצפה או לעלות במדרגות.
  3. חולשה בגפיים, הקרנת כאב
    • פגיעה עצבית אפשרית כתוצאה מפריצת דיסק או לחץ על עצב – תורמת לתחושת נימול, חולשה או כאב בכתפיים, ידיים או רגליים.
  4. ירידה בכושר העבודה
    • העובד מאט, נדרש להפסקות תכופות, מתקשה לבצע חלק מתפקידי התפקיד – מה שעלול להוביל לצמצום שעות או הפסקת עבודה.

דרכי אבחון מתקדמות

  1. בדיקה קלינית אורתופדית ונוירולוגית
    • בדיקת טווחי תנועה, רגישות, סימני לחץ עצבי, תפקוד גידים ושרירים.
  2. MRI עמוד שדרה (מותני/צווארי)
    • מציג פריצות דיסק, היצרויות תעלת עמוד השדרה, דלקות פרקים, שינויים ניווניים או לחץ על שורשים עצביים.
  3. צילומי רנטגן
    • משמשים לזיהוי שחיקה בעצמות, יישור עקומת עמוד השדרה, והסתיידויות.
  4. EMG/NCS (בדיקות הולכה עצבית)
    • לזיהוי פגיעה עצבית במקרים של הקרנת כאב, ירידה בתחושה או חולשה בגפיים.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

  1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
    • בהתאם לסוג הפגיעה:
      • כאב גב כרוני עם הגבלה בתנועה – 5%–10%.
      • פריצת דיסק עם הקרנה – 15%–30%.
      • מגבלה קשה בתפקוד או צורך בניתוח – גם מעל 40%.
  2. נכות תפקודית
    • נגזרת מההשפעה על יכולת העבודה של המלגזן בפועל.
    • גם נכות רפואית "נמוכה" עשויה להיחשב כבעלת משקל תפקודי גבוה במקצוע פיזי, ולהוביל לפיצוי משמעותי יותר.
  3. חוות דעת מומחים תעסוקתיים
    • כוללת פירוט הפגיעה, הסבר הקשר לעבודה, השפעה על כושר השתכרות ואחוזי נכות מוצעים.

כיצד משתלבת הפגיעה בתביעת פיצויים?

  1. הכרה כפגיעת עבודה (מיקרו-טראומה)
    • במקרים בהם הפגיעה נובעת מחשיפה חוזרת ולא מאירוע בודד, ניתן לבקש הכרה מביטוח לאומי או לתבוע את המעסיק.
    • נדרש תיעוד תעסוקתי, רפואי וחוות דעת מקצועית.
  2. מרכיבי הפיצוי
    • החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, בדיקות, שיקום, תרופות.
    • אובדן כושר עבודה – זמני או קבוע, מלא או חלקי.
    • כאב וסבל – בגין הפגיעה באיכות החיים.
    • פיצויים עתידיים – במקרה של צורך בהסבה מקצועית או טיפולים ארוכי טווח.

סיכום

מיקרו-טראומה עקב הרמת משאות כבדים אצל מלגזנים היא פגיעה מצטברת, שיכולה להיראות שולית ביום-יום – אך גורמת לנזק עמוק ומתמשך למערכת השלד והשרירים. באמצעות תיעוד נכון, אבחון מדויק וחוות דעת רפואית ומשפטית – ניתן לבסס תביעת נזקי גוף או מחלת מקצוע ולהבטיח לנפגע את הזכויות המלאות לשיקום ופיצוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *