מבוא
עובדי פס ייצור נדרשים פעמים רבות לשהות בתנוחות קבועות, להניע את הראש בתנועות חוזרות ולהביט לכיוון מסוים לאורך כל המשמרת. כאשר התנוחות הללו אינן משתנות במשך שעות, ולעיתים בשילוב הרכנה או סיבוב צוואר תוך כדי עבודה, עלולה להתפתח טראומה צווארית מחוזרת – פגיעה מצטברת ברקמות הצוואר שגורמת לשחיקה הדרגתית של מפרקי עמוד השדרה הצווארי, גידים, דיסקים ואף עצבים. זוהי פגיעה מוכרת כתוצאה ממיקרו-טראומה תעסוקתית, המזכה לעיתים באחוזי נכות ופיצוי משפטי.


מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

  1. תנוחות סטטיות ממושכות
    • החזקת הראש בזווית מסוימת (קדימה, הצידה או מטה) למשך שעות גורמת לעומס קבוע על שרירי הצוואר, החוליות והדיסקים.
  2. תנועות חוזרות של הראש והצוואר
    • פעולות כמו הסתכלות ימינה/שמאלה, הטיית ראש לזיהוי מוצרים, או תיאום עם עמיתים – יוצרים עומס מכני שחוזר על עצמו מאות פעמים ביום.
  3. שימוש במכונות בגובה קבוע
    • מסכים, כפתורים או רכיבים שלא בגובה העיניים מחייבים את העובד להטות או להרים את הראש באופן לא טבעי, מה שמגביר את השחיקה.
  4. חוסר בגיוון תנועתי או הפסקות
    • היעדר תנועה או מתיחה במהלך המשמרת מחליש את שרירי הצוואר ויוצר עומס מצטבר על הרצועות והמפרקים.

כיצד משפיע הנזק על תפקוד יומיומי ומקצועי?

  1. כאבים בצוואר ובשכמות
    • הכאב מתחיל כתחושת נוקשות או עייפות שרירית, ובהמשך הופך לכאב חד או כרוני שמפריע לעבודה, שינה ואף נהיגה.
  2. הקרנת כאב לכתפיים ולידיים
    • במקרים מתקדמים, בלט או פריצת דיסק צווארית עלולים ללחוץ על שורשים עצביים – ולגרום להקרנה, נימול או חולשה בידיים.
  3. ירידה בתנועתיות
    • קושי לבצע תנועות סיבוב, הרמה או הטיה של הראש – מקשה על ביצוע משימות בסיסיות בעבודה ובחיי היום-יום.
  4. השפעה תפקודית ונפשית
    • הפגיעה משפיעה על איכות החיים, ריכוז, מצב רוח ותפקוד כללי – במיוחד כשאין אבחון או טיפול מתאים.

דרכי אבחון מתקדמות

  1. בדיקה קלינית אורתופדית / נוירולוגית
    • כוללת בדיקת טווחי תנועה, רגישות, קרינה עצבית, תפקוד שרירי צוואר וגפיים עליונות.
  2. MRI צווארי
    • מציג בלטים, פריצות דיסק, היצרויות תעלה, לחץ עצבי או פגיעה בדיסקים בין-חולייתיים – הכלים החשובים ביותר לאבחון טראומה צווארית כרונית.
  3. צילומי רנטגן
    • יכולים להדגים שינויים ניווניים, יישור לורדוזה צווארית (הזדקפות הקימור הטבעי), או שחיקת סחוס בין חוליות.
  4. EMG/NCS
    • במקרים של הקרנת כאב, נימול או ירידה בתחושה – מאפשר לאבחן אם יש פגיעה עצבית תפקודית.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

  1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
    • הנכות נקבעת לפי חומרת הכאב, מידת ההגבלה בתנועה, פגיעה עצבית ואופי הממצאים ההדמייתיים.
    • דוגמאות:
      • כאב צוואר ללא ממצאים – 5%–10%.
      • הגבלה בתנועה עם ממצאים בצילום או MRI – 10%–20%.
      • פריצת דיסק צווארי עם לחץ עצבי מאובחן – 20%–30% ואף יותר.
  2. נכות תפקודית
    • נמדדת לפי ההשפעה על המקצוע של העובד.
    • עובד פס ייצור שאינו יכול לסובב את הראש או לעבוד בתנוחה מסוימת – נחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה גם אם הנכות הרפואית נמוכה.
  3. חוות דעת תעסוקתית/רפואית
    • חוות דעת מקצועית תומכת בקביעת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין העבודה, וממליצה על אחוזי הנכות הנכונים.

תביעת נזקי גוף: מה צריך לדעת?

  1. הכרה כמיקרו-טראומה בעבודה
    • טראומה צווארית חוזרת נחשבת לפגיעה תעסוקתית כשניתן להוכיח רצף של תנועות או תנוחות מזיקות כחלק מהעבודה השוטפת.
  2. תנאים להכרה בפגיעה בביטוח לאומי
    • תיעוד רפואי מתמשך, תיאור מפורט של העבודה והעומסים, וחוות דעת רפואית-תעסוקתית שתומכת בקשר הסיבתי.
  3. מרכיבי הפיצוי
    • נכות רפואית/תפקודית: לפי אחוזי הנכות שנקבעים.
    • החזר הוצאות רפואיות: טיפולים, פיזיותרפיה, הדמיות, תרופות, ולעיתים ניתוח.
    • אובדן כושר עבודה: מלא או חלקי – זמני או לצמיתות.
    • כאב וסבל: בגין הפגיעה באיכות החיים.

סיכום

טראומה צווארית מחוזרת אצל עובדי פס ייצור היא נזק מצטבר, המתפתח "בשקט" אך מוביל למגבלה ממשית. היא עשויה לפגוע בתפקוד, בפרנסה ובחיים האישיים – אך גם מזכה את העובד בפיצוי במידה ומוכח קשר סיבתי לעבודה. שילוב של אבחון מדויק, תיעוד רפואי וחוות דעת מקצועית מהווה בסיס הכרחי להצלחת תביעה ולקבלת הזכויות המלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *