מבוא
נהגי משאיות שוהים מדי יום שעות רבות בתנוחת ישיבה סטטית, מתמודדים עם ויברציות מהכביש, טלטולים חוזרים, עצירות פתאומיות ולעיתים אף מעמיסים ופורקים ציוד. תנאים אלה גורמים לאורך זמן למיקרו-טראומה בעמוד השדרה המותני, פגיעה מצטברת שאינה נובעת מתאונה פתאומית – אלא משחיקה מתמשכת, חוזרת ויומיומית. מיקרו-טראומה מותנית יכולה לגרום לכאבים כרוניים, פריצות דיסק, הקרנות לרגליים ואובדן כושר עבודה – ולעיתים מזכה באחוזי נכות ובפיצוי משמעותי במסגרת תביעת נזקי גוף או מחלת מקצוע.

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. ישיבה ממושכת ללא שינוי תנוחה
   • נהיגה ממושכת מייצרת לחץ סטטי על חוליות הגב התחתון, שגורם לעומס יתר על הדיסקים הבין-חולייתיים.
2. רעידות חוזרות (vibration exposure)
   • כל מהמורה בכביש יוצרת ויברציה שמעוברת ישירות לגב – דבר שפוגע בסחוסים, בגידים ובדיסקים.
3. חוסר תנועה אקטיבית של עמוד השדרה
   • היעדר תנועתיות מגוונת מחליש את שרירי הליבה ותומכי עמוד השדרה, מה שמגדיל את הסיכון לנזק מבני.
4. מאמץ פתאומי או כיפוף בזמן העמסה/פריקה
   • תנועה לא מבוקרת של כיפוף והרמת משקל, גם אם קצרה, על רקע עמוד שדרה מוחלש – עלולה להאיץ את הפגיעה הקיימת.

כיצד משפיע הנזק על תפקוד יומיומי ולאורך זמן?

1. כאבים בגב תחתון, לעיתים עם הקרנה לרגליים
   • הכאב מחמיר בישיבה ממושכת, בזמן נהיגה, כיפוף, עמידה או קימה. לעיתים מופיע גם בזמן שינה.
2. הגבלת תנועה
   • קושי להתכופף, להסתובב או לבצע פעולות שגרתיות כמו הרמה, הליכה ממושכת או עלייה במדרגות.
3. תסמונת רדיקולרית (פגיעה עצבית)
   • אם יש לחץ על שורש עצב – מופיעים נימול, חולשה או כאב מקרין לרגליים (כמו באישיאס).
4. ירידה בכושר העבודה
   • נהגים רבים מתקשים להמשיך בנהיגה ממושכת, במטלות פיזיות נלוות, או אף לתפקד בתפקידים אדמיניסטרטיביים.

דרכי האבחון המתקדמות

1. בדיקה קלינית על ידי אורתופד/נוירולוג
   • הערכת טווחי תנועה, נקודות כאב, סימני הקרנה עצבית, ובדיקות רפלקסים או חולשת שרירים.
2. MRI עמוד שדרה מותני
   • הכלי המרכזי: מאפשר זיהוי של בלטים, פריצות דיסק, היצרויות תעלה, דלקות או פגיעות ניווניות.
3. צילומי רנטגן
   • יכולים להדגים שינויים ניווניים, יישור קימור, ספונדילוליסטזיס (החלקת חוליה) או הצרות במרווחים בין החוליות.
4. EMG/NCS
   • לבירור חשד לפגיעה עצבית והערכת חומרתה, בעיקר כשיש תסמינים של הקרנה לרגליים.

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
   • נקבעת לפי הגבלת התנועה, ממצאים הדמייתיים, תסמינים נוירולוגיים והשפעה תפקודית:
     • כאב גב בלבד ללא ממצאים – 5%–10%
     • הגבלה בתנועה או בלט דיסק עם הקרנה – 10%–20%
     • פריצת דיסק עם פגיעה עצבית מוכחת – 20%–40% ואף יותר
2. נכות תפקודית
   • שוקלת את השפעת הנכות על יכולת העבודה בפועל.
   • נהג משאית שאינו מסוגל עוד לשבת שעות ברכב – עשוי להיחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה הרבה יותר מהנכות הרפואית.
3. חוות דעת רפואית-תעסוקתית
   • חוות דעת של אורתופד תעסוקתי או מומחה עמוד שדרה היא קריטית – קובעת את הקשר הסיבתי לעבודה, ממליצה על אחוזי נכות רפואיים ותפקודיים, ומפרטת השפעה על כושר השתכרות.

כיצד משתלבת הפגיעה בתביעת נזקי גוף?

1. הכרה כמיקרו-טראומה תעסוקתית
   • הפגיעה נחשבת כתוצאה מתהליך של עומס חוזר ומצטבר – לא תאונה בודדת.
   • לצורך תביעה, יש להוכיח:
     • עיסוק רצוף במקצוע
     • מאמץ חוזר בעמוד השדרה המותני
     • קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה לפגיעה
     • תיעוד רפואי לאורך זמן
2. מרכיבי הפיצוי
   • נכות רפואית / תפקודית – מזכה בקצבה או מענק.
   • הוצאות רפואיות – טיפולים, תרופות, הדמיות, פיזיותרפיה, אורתזות.
   • אובדן כושר עבודה – זמני או קבוע.
   • כאב וסבל – פיצוי על הפגיעה באיכות החיים, ביכולת התפקוד ובשגרת היום.
   • הוצאות עתידיות – במקרים קשים: ניתוח, שינוי עיסוק, ציוד עזר.

סיכום

מיקרו-טראומה בעמוד השדרה המותני אצל נהגי משאיות היא תוצאה ישירה של שגרת עבודה תובענית ושוחקת. מדובר בפגיעה כרונית, שאינה מתרחשת ביום אחד – אך משבשת חיים שלמים. תביעת פיצויים מוצלחת דורשת שילוב של תיעוד רפואי רציף, אבחונים מדויקים, חוות דעת מקצועית והבנה משפטית של מהות הפגיעה. נהג שסובל – לא חייב להמשיך לשתוק.