תסמונות רטט אצל נהגי טרקטורונים: רעידות שוחקות שמובילות לנזק עצבי

מבוא
נהיגה ממושכת בטרקטורון — בין אם במסגרת חקלאית, ביטחונית, תעשייתית או תיירותית — חושפת את הנהגים לוויברציות חוזרות ונשנות המועברות מהידיות, המושב, השלדה והקרקע. חשיפה יומיומית זו עלולה לגרום ל־תסמונת רטט (Hand-Arm Vibration Syndrome – HAVS) או תסמונות רטט כלליות, המוכרות כיום בעולם הרפואה כתוצאה תעסוקתית מצטברת. הפגיעה מתבטאת בתסמינים עצביים, כלי דם ולעיתים גם במפרקים, והיא עשויה לזכות את הנפגע בפיצוי במסגרת תביעת נזקי גוף או הכרה בביטוח לאומי.

---

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. רעידות מכניות חוזרות
   • הטרקטורון יוצר רעידות בתדר נמוך יחסית אך בעוצמה גבוהה, לאורך כל זמן הנסיעה. רעידות אלו מועברות דרך הכידון, המושב והרגליות.
2. העברה מצטברת לאיברים
   • תנודות חוזרות אלו פוגעות בזרימת הדם לכלי הדם הקטנים בידיים ובאצבעות, ובעצבוב התחושתי והמוטורי של הגפיים.
3. שהייה בתנוחה מאומצת
   • הנהג נדרש לאחוז בכידון בתנוחה קבועה, עם לחץ ממושך על מפרק שורש כף היד והכתפיים — דבר שמגביר את הסיכון לתסמונות דלקתיות ולחץ עצבי.
4. היעדר בולמי זעזועים אישיים
   • ברוב הכלים אין אמצעים ייעודיים להגנת הגוף מהרטט, והגוף סופג את מלוא האנרגיה המכנית.

---

כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי ולאורך זמן?

1. נימול, הירדמות ותחושת "עיקצוץ" בכפות הידיים
   • לעיתים התסמינים מופיעים כבר במהלך הנהיגה ומחמירים עם הזמן.
2. ירידה בכוח ובקואורדינציה
   • החזקה של חפצים, סיבוב מפתחות, כתיבה או כל פעולה עדינה הופכת קשה ומוגבלת.
3. הפרעות בכלי דם קטנים (תסמונת ריינו)
   • תופעה שבה האצבעות הופכות לבנות, קרות וכואבות בחשיפה לקור – נפוצה מאוד במקרי HAVS.
4. כאב ודלקות מפרקים כרוניות
   • רעידות חוזרות גורמות גם לשחיקה של סחוסים בגידי שורש כף היד, הכתפיים ולעיתים גם בגב התחתון.

---

דרכי האבחון המתקדמות

1. בדיקה קלינית נוירולוגית ואורתופדית
   • כוללת בדיקות תחושה, תפקוד עצבי, כוח אחיזה, טווחי תנועה ותסמינים אופייניים לתסמונות לחץ עצבי (כגון תסמונת התעלה הקרפלית).
2. EMG/NCS – בדיקות הולכה עצבית
   • בדיקות אלו מאבחנות את הפגיעה בעצבוב התחושתי והמוטורי, במיוחד בעצב המדיאני והאולנרי (שנפגעים בתסמונת רטט).
3. בדיקות כלי דם (אנגיוגרפיה או דופלר)
   • שימושיות במיוחד במקרים של תסמונת ריינו או ירידה באספקת הדם לאצבעות.
4. MRI שורש כף יד או עמוד שדרה צווארי
   • במקרים חמורים, ניתן להיעזר בהדמיה לבחינת עומס על דיסקים, גידים או תעלה עצבית.

---

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
   • תלויה בסוג הפגיעה ובאיבר שנפגע:
     • ירידה בתחושה בלבד – 5%–10%
     • פגיעה עצבית עם ירידה בתחושה ובכוח – 10%–20%
     • פגיעה משולבת (עצבית, וסקולרית ותפקודית) – 20%–40% ואף יותר
2. נכות תפקודית
   • משקפת את הפגיעה ביכולת הנהיגה והעבודה הפיזית בפועל.
   • נהג טרקטורון שאינו יכול להחזיק בכידון, לסובב הגה או לבצע עבודת שדה – ייחשב לנכה תפקודית גם אם הנכות הרפואית בינונית בלבד.
3. חוות דעת רפואית-תעסוקתית
   • קובעת את הקשר בין הנהיגה לבין התסמונת, מאבחנת את הנכות ומשקללת את ההשפעה על העיסוק.

---

תביעת פיצויים: כיצד מתנהלת?

1. הכרה כתוצאה ממיקרו-טראומה או מחלת מקצוע
   • ניתן להגיש תביעה לביטוח הלאומי או לתבוע נזיקית את המעסיק (במקרה של היעדר ציוד מגן או תנאים לקויים), תוך הצגת תיעוד רפואי ועבודה רציף.
2. מרכיבי הפיצוי האפשריים
   • נכות רפואית – מזכה במענק או קצבה חודשית.
   • אובדן כושר עבודה – על עבודה פיזית, נהיגה, שימוש בידיים.
   • הוצאות רפואיות – אבחונים, טיפולים, מכשירים תומכים, פיזיותרפיה.
   • כאב וסבל – בגין ירידה באיכות החיים.
   • פיצוי עתידי – על צורך בטיפולים ממושכים, שיקום או שינוי עיסוק.

---

סיכום

תסמונות רטט אצל נהגי טרקטורונים הן פגיעות מצטברות, לעיתים בלתי הפיכות, שמתפתחות כתוצאה מחשיפה יומיומית לתנודות ולרעידות. למרות שהן מתקדמות באיטיות, השפעתן על איכות החיים ועל כושר העבודה חמורה. הכרה מוקדמת, אבחון מקצועי, תיעוד רפואי וחוות דעת תעסוקתית הם המפתח להצלחת תביעת הפיצויים ולקבלת סיוע ראוי.