מיקרו-טראומה של חגורת הכתפיים מנשיאת תיקים כבדים: עומס שקט שמותיר נזק ממשי

מבוא
אנשים רבים – מורים, אנשי שטח, טכנאים, סטודנטים ואף שליחים – נושאים תיקים כבדים על כתפם באופן יום-יומי. כאשר פעולה זו חוזרת על עצמה לאורך זמן, ללא חלוקה נכונה של המשקל או שימוש באמצעי סיוע, נוצרת פגיעה מצטברת ברקמות הרכות, בשרירים, בגידים ובמפרקי חגורת הכתפיים. פגיעה זו, המכונה מיקרו-טראומה, אינה נובעת מאירוע חד-פעמי אלא מתהליך של עומס מתמשך – ולעיתים היא מחמירה עד כדי שחיקה, דלקות, קרעים גידיים ואובדן תפקוד. במקרים רבים, זוהי פגיעה תעסוקתית המזכה בפיצוי ואחוזי נכות.

---

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. לחץ ממוקד על כתף אחת
   • נשיאת תיק על צד אחד בלבד יוצרת עומס מכני לא סימטרי על שרירי הכתף, הגידים והמפרק – מה שמוביל לחוסר איזון ולשחיקה.
2. שימוש ממושך באותם שרירים
   • אחיזה וגרירה של תיקים או נשיאת תיק על הכתף לאורך זמן מפעילים מתח סטטי על שרירי הטרפזיוס, הדלתואיד, וגידי הכתף (ובעיקר ה־supraspinatus).
3. הגבלה בזרימת דם ויציבה לקויה
   • נשיאת משקל על הכתף גורמת לעיוות של היציבה, צניחת כתף אחת ולעיתים גם לחץ על עצבים (כגון ה־brachial plexus).
4. היעדר זמן התאוששות בין עומסים
   • כאשר אין הפסקות או גיוון בתנועה, הרקמות אינן מספיקות להתאושש – ונוצרת דלקת כרונית או קרע מיקרוסקופי.

---

כיצד משפיע הנזק על תפקוד יומיומי ולאורך זמן?

1. כאבים מקומיים בכתף ובשכמה
   • הכאב מופיע בזמן נשיאת התיק, אך במקרים כרוניים – גם במנוחה או שינה.
2. הגבלה בהרמת ידיים או בהנפת חפצים
   • קושי לבצע פעולות פשוטות כמו לבישת חולצה, הרמה מעל גובה הראש או פתיחת דלתות כבדות.
3. נוקשות, הקרנה או תחושת "שריפה"
   • לעיתים הפגיעה מלווה בתחושת הקרנה לזרוע, עקצוץ או נימול – במיוחד כשיש מעורבות עצבית.
4. פגיעה באיכות החיים וביכולת העבודה
   • ירידה בכושר ההעמסה, קושי להמשיך במקצוע, ועייפות שרירית מהירה – עלולים להוביל להפחתת משרה או צורך בשינוי מקצועי.

---

דרכי האבחון המתקדמות

1. בדיקה קלינית אורתופדית
   • הערכת טווחי תנועה, כוח, כאב במישוש, ותפקוד מפרק הכתף והמנח השרירי.
2. MRI של הכתף
   • מאפשר זיהוי של קרעים חלקיים או מלאים בגידי השרוול המסובב (Rotator Cuff), דלקת בורסלית, או שחיקת סחוס.
3. אולטרסונוגרפיה של הכתף
   • מדויקת במיוחד לאבחון דלקות גידים, קרעים שטחיים, נוזלים ותגובה דלקתית ברקמות הרכות.
4. EMG/NCS
   • כאשר יש חשד ללחץ עצבי (כגון כאב עם נימול או הקרנה), בדיקות הולכה עצבית יכולות לאתר את מקור הפגיעה.

---

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

1. נכות רפואית לפי תקנות הביטוח הלאומי
   • נקבעת לפי מידת הפגיעה הגידית, טווחי תנועה, עוצמת הכאב וממצאי ההדמיה:
     • כאבים בלבד ללא הגבלה – 5%–10%
     • קרע בגיד עם מגבלת תנועה חלקית – 10%–20%
     • קרע משמעותי, מגבלה חמורה או צורך בניתוח – 25%–40% ואף יותר
2. נכות תפקודית
   • בוחנת את ההשפעה בפועל על העיסוק.
   • לדוגמה: אדם שצריך לשאת תיקים או חפצים בעבודתו ואינו יכול עוד לבצע זאת – ייתכן שתיקבע לו נכות תפקודית גבוהה גם אם הרפואית בינונית.
3. חוות דעת רפואית תעסוקתית
   • כוללת אבחנה רפואית, הערכת תפקוד ודיון בקשר הסיבתי שבין העבודה לפגיעה – והיא הכרחית לצורך תביעה תקינה.

---

תביעת פיצויים – כיצד מתנהלת?

1. הכרה כפגיעת מיקרו-טראומה תעסוקתית
   • אין צורך בתאונה פתאומית. מספיק להוכיח שמדובר בפעולה חוזרת ונשנית שגרמה לנזק מצטבר.
2. הוכחות נדרשות:
   • תיעוד רפואי לאורך זמן
   • תיאור שגרת עבודה הכוללת נשיאת תיקים או ציוד כבד
   • חוות דעת רפואית מקצועית שתומכת בקשר בין תנאי העבודה לבין הפגיעה
3. מרכיבי הפיצוי האפשריים
   • אחוזי נכות רפואית/תפקודית – מענק או קצבה
   • הוצאות רפואיות – טיפולים, תרופות, פיזיותרפיה, ניתוחים
   • אובדן כושר עבודה – מלא או חלקי, זמני או קבוע
   • כאב וסבל – בגין הפגיעה באיכות החיים

---

סיכום

נשיאת תיקים כבדים על כתף אחת היא פעולה שנראית תמימה – אך עשויה להוביל לפגיעה ממשית ונכות. מדובר בפציעה מצטברת, מתעתעת ושכיחה, אך כזו שאפשר וצריך להכיר בה כתוצאה תעסוקתית. תיעוד רפואי מדויק, חוות דעת מקצועית וליווי משפטי נכון הם המפתח למיצוי זכויות ובניית מסלול שיקומי וכלכלי מתאים.