בין אחריות על תמיכה בטרור לבין עקרונות החסינות והמשפט הבינלאומי
בשנת 2024 נחקק בישראל חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), המאפשר לקורבנות פעולות איבה ולבני משפחותיהם להגיש תביעות אזרחיות נגד גופים שהעבירו תגמול למחבלים – גם אם לא השתתפו בפיגוע עצמו.
החוק נחשב לפריצת דרך משפטית, אך העלה שאלות מורכבות לגבי מעמדו ביחס לדין הבינלאומי:
האם הוא משתלב עם עקרונות המשפט הבינלאומי, או ניצב מולם?
האם תביעה נגד מדינה זרה או עמותה בינלאומית אינה סותרת את עקרון החסינות?
ומהי עמדת הדין הבינלאומי בנוגע למימון טרור אזרחי?
במאמר זה נבחן את סוגיית התאימות והחיכוך בין החוק הישראלי החדש לבין המשפט הבינלאומי, וננסה להבין האם מדובר בצעד משלים – או חורג.
עקרונות מרכזיים בדין הבינלאומי
המשפט הבינלאומי כולל מספר עקרונות רלוונטיים לענייננו:
- איסור מימון טרור – מוכר עקרונית באמנות בינלאומיות (כגון אמנת האו"ם למניעת מימון טרור, 1999) ובמסגרות מחייבות כמו החלטות מועצת הביטחון (למשל החלטה 1373).
- אחריות מדינתית – מדינה עשויה לשאת באחריות אם אפשרה או מימנה פעילות טרור הפוגעת במדינה אחרת.
- חסינות מדינות – עיקרון יסוד לפיו מדינה אינה ניתנת לתביעה בבית משפט של מדינה אחרת, אלא במקרים חריגים.
- אחריות אישית ואזרחית – הדין הבינלאומי מאפשר תביעות אזרחיות נגד יחידים או גופים לא מדינתיים שתמכו במעשים בלתי חוקיים (כולל טרור), במיוחד במדינות בעלות חקיקה ייעודית (כמו ארה״ב).
מה חדש בחוק הישראלי?
החוק הישראלי קובע ש:
- כל מי שהעביר תגמול בעד ביצוע מעשה טרור (בין אם למחבל עצמו ובין אם למשפחתו), חשוף לתביעה אזרחית.
- אין צורך להוכיח קשר ישיר בין הנתבע לבין הנפגע, ואף לא כוונה לפגוע.
- הפיצוי יכול להיפסק גם ללא הוכחת נזק, כפיצוי לדוגמה.
- ניתן לתבוע גם גופים מחוץ לישראל, כל עוד ניתן לבסס את הקשר המשפטי.
האם החוק סותר את הדין הבינלאומי?
חסינות מדינות
החוק מאפשר תביעה נגד מדינות זרות שתיגמלו מחבלים.
במשפט הבינלאומי קיים עיקרון של חסינות ריבונית, אולם מדינות רבות (ובראשן ארה"ב) מכירות בחריגים – למשל תביעה נגד מדינה שתמכה בטרור.
החוק הישראלי מצטרף לגישה זו, בדומה ל־JASTA האמריקאי (Justice Against Sponsors of Terrorism Act).
המסקנה: אין סתירה הכרחית, אך ייתכן חיכוך – במיוחד אם בית המשפט הישראלי יבחן לעומק את שאלת החסינות.
המשפט ההומניטרי והזכויות להליך הוגן
החוק שומר על עקרונות בסיסיים של הליך הוגן:
הנתבע זכאי להשמיע טענות, להביא ראיות, ולערער על ההחלטה.
מכיוון שמדובר בהליך אזרחי ולא פלילי – החוק אינו שולל זכויות יסוד של הנתבע.
שיתוף פעולה בינלאומי
החוק עשוי לעודד מדינות אחרות לפעול נגד תומכי טרור בשטחן, גם כאשר התמיכה מתבצעת באמצעים כספיים, הסברתיים או חינוכיים.
במובן הזה – מדובר בהשלמה עם הרוח של המשפט הבינלאומי, ולא בסתירה לו.
ומה לגבי עמותות וגופים בינלאומיים?
החוק חל גם על עמותות, מוסדות וקרנות, בין אם בישראל ובין אם מחוצה לה.
אם ניתן להוכיח שגוף העביר תגמול עקיף למחבל, והוא פועל או אוסף כספים בישראל – ניתן להגיש נגדו תביעה.
זהו חידוש עקרוני שמחזק את המאבק במימון טרור חוץ־מדינתי, ומתכתב עם נורמות בינלאומיות של אחריות תאגידית ושל עיקול כספים למטרות ביטחוניות.
לסיכום
חוק הפיצויים לדוגמה אינו ניצב בסתירה לעקרונות המשפט הבינלאומי – אלא מהווה יישום מרחיב ונועז שלהם, תוך שמירה על עקרונות בסיסיים של הליך הוגן.
הוא מבטא את מגמת ההקשחה כלפי גופים שתומכים בטרור, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, ומאותת כי ישראל מוכנה להחיל אחריות אזרחית על תומכים בפיגועים – לא משנה היכן הם יושבים.
במשרדנו אנו מתמחים בתביעות בעלות ממד בינלאומי, כולל זיהוי גופים מחוץ לישראל, הפעלת מנגנוני אכיפה בין־מדינתיים, ושיתוף פעולה עם גורמים משפטיים זרים.
יש לכם עילה נגד גוף מחוץ לישראל? אנחנו נבחן, נבנה ונילחם איתכם עד הסוף.
