מדריך השוואתי: מה ההבדל, האם ניתן לתבוע בשני המסלולים, ומה היתרונות בכל אחד מהם?

נפגעי פעולות איבה בישראל זכאים לפנות לשני מסלולים משפטיים שונים:

1. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970 – שמעניק זכויות סוציאליות מהמדינה;
2. חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024 – שמאפשר תביעה אזרחית נגד מי שתיגמל את המחבל.

למרות שהמכנה המשותף לשניהם הוא פגיעה על רקע טרור, כל חוק נועד למטרה שונה – וההבדלים ביניהם מהותיים.

במאמר זה נבחן את ההבדלים המרכזיים, את האפשרות לפעול בשני המסלולים במקביל, ואת היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם.

1. מטרת החוק והאחראי לתשלום

2. מה מקבלים בפועל?

• בחוק התגמולים: קצבת נכות חודשית, מימון טיפולים, שיקום, תגמולים למשפחה שכולה.
• בחוק הפיצויים לדוגמה: פיצוי חד־פעמי (לרוב כספי) בגין עצם קיומו של תגמול למחבל – גם אם לא נגרם נזק פיזי ישיר.

✅ כלומר: אדם שנפצע בפיגוע, או משפחתו, עשויים לקבל קצבה קבועה מהמדינה – וגם פיצוי חד־פעמי נוסף מהעמותה/הגוף שתיגמל את המבצע.

3. הוכחות נדרשות

4. האם ניתן לפעול בשני המסלולים?

כן – ואין מניעה חוקית לתבוע בשני המסלולים במקביל.
המסלולים נחשבים לבלתי תלויים:

• חוק התגמולים הוא סוציאלי – ולכן אינו שולל הגשת תביעה אזרחית נפרדת
• חוק הפיצויים לדוגמה מעניק פיצוי עקרוני נוסף – ולא פיצוי על אותם ראשי נזק

📌 בתי המשפט אף קובעים מפורשות כי אין כפל פיצוי – אלא שני מסלולים משלימים:
אחד מצד המדינה על עצם הפגיעה, והשני מצד גוף זר שתומך בטרור.

5. יתרונות וחסרונות בכל מסלול

לסיכום:

שני החוקים פועלים במקביל, אך משרתים מטרות שונות:

• חוק התגמולים דואג לרווחת הנפגעים ומשפחותיהם
• חוק הפיצויים לדוגמה מטיל אחריות אזרחית ומוסרית על מי שתומך בטרור

לכן, בכל מקרה של פיגוע – מומלץ לבחון שילוב של שני המסלולים:

🟢 לקבל את כל הזכויות המגיעות מהמדינה
🟢 ולבחון תביעה אזרחית עקרונית נגד הגוף שתיגמל את המחבל

במשרדנו אנו מתמחים בבניית אסטרטגיה משולבת, הכוללת ייצוג מול ביטוח לאומי, ניהול תביעות אזרחיות לפי החוק החדש, והשגת צדק – לא רק פיצוי.