מדריך לנפגעים: אילו ראיות מספיקות, ומה ביהמ"ש מחפש בתביעות לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)
אחת השאלות המעשיות החשובות ביותר עבור מי ששוקל להגיש תביעה לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024 היא:
איך מוכיחים שעמותה, גוף או אדם – תיגמלו בפועל את המחבל שביצע את הפיגוע?
האם פרסום חדשותי או תמונה בפייסבוק מספיקים? האם נדרש תיעוד כספי? ומה קורה אם העמותה מתכחשת?
במאמר זה נציג את סוגי הראיות שיכולות לשמש להוכחת תגמול, נסקור את הדרישות המשפטיות, ונסביר מהי רמת ההוכחה הנדרשת בתביעה אזרחית לפי החוק.
עיקרון בסיס: אין צורך להוכיח כוונה פלילית או אחריות ישירה לפיגוע
בשונה ממשפט פלילי, התביעה לפי החוק אינה דורשת להוכיח שהעמותה תכננה את הפיגוע או תמכה בו – אלא רק שהעבירה תגמול (כספי, חומרי או סמלי) למחבל או למשפחתו בעקבות המעשה.
אז מה כן צריך להוכיח?
- שהתרחש מעשה טרור (פיגוע, ניסיון פיגוע, פציעה או הרג על רקע לאומני)
- שהמחבל או משפחתו קיבלו תגמול כלשהו מגוף מסוים
- שבין הפיגוע לתגמול קיים קשר ענייני – כלומר: התגמול ניתן בעקבות הפיגוע
- שהעמותה הנתבעת הייתה זו שהעבירה את התגמול – או שידעה/השתתפה בכך בפועל
סוגי הראיות שיכולות לשמש בתביעה:
1. תיעוד תקשורתי (כתבות, ראיונות, דיווחים חדשותיים)
- עמותות רבות נוהגות לפרסם פעילות ה"סיוע למשפחות שהידים" בעצמן
- כלי תקשורת פלסטיניים או זרים עשויים לתעד ביקורים, מענקים, חלוקות מזון או כסף
- לעיתים תפורסם ברכה או קריאה פומבית לעידוד המחבל הספציפי
מעמד משפטי:
נחשב ראיה תומכת טובה, בעיקר אם מלווה בתיעוד נוסף.
2. קבלות, דוחות כספיים, תיעוד חשבונאי פנימי
- רשימת מקבלי תמיכה
- דיווחים לרשם העמותות או למס הכנסה
- מסמכים פנימיים או הדלפות שפורסמו בתקשורת
מעמד משפטי:
הראיה החזקה ביותר – אם מוכיחה שהתגמול בוצע בפועל למחבל מסוים או למשפחתו.
3. תיעוד ברשתות החברתיות / אתר העמותה
- פוסטים שבהם העמותה מתפארת בתמיכתה במשפחות "האסירים הגיבורים"
- תמונות מטקסים עם משפחות מחבלים
- פרסום רשימות שמיות
מעמד משפטי:
משמעותי – בפרט אם ניתן לקשור ישירות למחבל או לפיגוע הרלוונטי.
4. הצהרות פומביות של נציגי העמותה
- התבטאויות בריאיונות, בכנסים, באירועים ציבוריים
- שיח שמעודד או מצדיק את מעשי המחבל או קורא להמשיך בדרך זו
מעמד משפטי:
מספק חיזוק של כוונה ומדיניות, גם אם אין העברה כספית מוכחת. עשוי להטות את מאזן ההוכחה בתביעה אזרחית.
5. עדויות / מסמכים ממקורות זרים
- מסמכי רשות פלסטינית
- חומרי חקירה ביטחוניים
- נתונים מדו"חות של גורמי מודיעין או צה"ל (ככל שנחשפים לציבור)
מעמד משפטי:
לעיתים מהווה ראיה חותכת, או לפחות חיזוק משמעותי.
מה רמת ההוכחה הנדרשת?
- מדובר בתביעה אזרחית, ולכן נדרש מאזן הסתברויות ולא הוכחה מעבר לספק סביר.
כלומר: אם נראה שיש סיכוי סביר שהתגמול אכן התקיים – על הנתבע להוכיח אחרת. - במילים אחרות: אם מצטברות ראיות ישירות, עקיפות ונסיבתיות שמצביעות על תגמול – בית המשפט עשוי לקבל את התביעה גם אם לא הוצגה קבלה חתומה.
כיצד מתמודדים עם עמותה שמתכחשת או מעלימה מידע?
- ניתן לבקש צו לגילוי מסמכים
- ניתן לבקש צו עיקול זמני על נכסים במקרה של חשש להברחה
- אפשר לצרף לתביעה ראיות חיצוניות שיחליפו את שיתוף הפעולה של העמותה
לסיכום:
| סוג ראיה | תוקף משפטי | נחשב מספק לבדו? |
|---|---|---|
| קבלה / מסמך רשמי | חזק מאוד | כן |
| פרסום בתקשורת / רשתות | בינוני עד חזק | תלוי בהקשר |
| הצהרה פומבית | חיזוק בלבד | לרוב לא מספיק לבד |
| תיעוד ממשלתי/ביטחוני | משתנה | לעיתים כן |
| עדות מהשטח | תומכת | דורשת גיבוי נוסף |
במשרדנו אנו יודעים לאתר, לאסוף ולנסח את הראיות הנדרשות כדי להוכיח תגמול – גם כשמדובר בגופים שמסתירים את מעשיהם היטב.
אנחנו בונים תיק חכם, חוצה מקורות – ומובילים את התביעה על בסיס ההוכחות החזקות ביותר האפשריות.
