האם הוא מרתיע תורמים זרים, ומה נדרש מהעמותות כדי להגן על עצמן?
החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, יוצר מציאות משפטית חדשה בישראל:
עמותות, גופים ואנשים פרטיים יכולים להיתבע על כך שהעניקו תגמול – כספי, תודעתי או אחר – למחבל או למשפחתו, גם אם לא היו מעורבים ישירות בפיגוע.
החוק נחקק במטרה להרתיע תמיכה בטרור, להילחם במנגנוני ההאדרה והעידוד למחבלים, ולאפשר לנפגעים לפעול משפטית נגד מי שמתגמל את מבצעי הפיגועים.
אך כמו כל חוק רחב היקף, גם לחוק זה יש השלכות נלוות – ובהן גם השפעה על תחום המימון הזר לעמותות בישראל.
במאמר זה נבחן את ההשפעה האפשרית של החוק על גיוס תרומות, על תורמים בחו"ל, ועל אחריות העמותות הפועלות בישראל – גם אם כוונותיהן הומניטריות.
כיצד החוק משפיע על תורמים זרים?
חשש מהסתבכות משפטית
תורמים פרטיים, קרנות פילנתרופיות וארגונים ממשלתיים מחו"ל עלולים לחשוש שתרומתם לעמותה ישראלית עלולה – גם אם לא בכוונה – לשמש בין היתר לתגמול עקיף למחבלים, ולהוביל לתביעה אזרחית לפי החוק.
לדוגמה:
- קרן אמריקאית שתורמת לעמותה המסייעת לאסירים ביטחוניים
- תורם פרטי שמממן מלגות ל"ילדי שהידים" מבלי לבדוק את הרקע
- ממשלה זרה שתומכת בעמותה המפרסמת מחבלים כגיבורים לאומיים
גם אם התרומה לא נועדה לכך – לפי החוק, די בכך שניתן לקשור את ההטבה למחבל או למשפחתו כדי לבסס עילה לתביעה.
האם החוק יוצר אפקט הרתעה?
כן, במידה מסוימת – והוא נועד לכך.
תורמים זרים עשויים לשאול:
- האם יש סיכון משפטי בהמשך התמיכה?
- האם העמותה משתמשת בכסף באופן שמעלה חשש?
- האם ייתכן שבעתיד תתפרסם תביעה שתחשוף את שמם?
לכן, כבר עם כניסת החוק לתוקף, ניתן להבחין בעלייה בפניות של גופים זרים לבחינה מחודשת של שיתופי פעולה, הגבלות על העברת כספים, ודרישה לשקיפות מוגברת מצד עמותות ישראליות.
מה צריכות עמותות בישראל לעשות כדי להגן על עצמן?
עמותות רבות אינן עוסקות ישירות בפוליטיקה או בטרור – אך עלולות להיחשף לתביעה אם לא נוקטים בזהירות.
1. בדיקת הנהנים מהשירותים
לוודא כי עזרה, מענקים או פרסים אינם מגיעים – במישרין או בעקיפין – למי שביצע פעולת טרור, או למשפחתו.
2. שקיפות בדיווחים הכספיים
פרסום דוחות ברורים שמהם ניתן ללמוד על מטרות התרומות, היקף הפעילות, ומיהם מקבלי התמיכה.
3. אמירות פומביות זהירות
הימנעות משפה שעלולה להתפרש כתמיכה, הצדקה או האדרה של מחבלים – גם אם בכסות תרבותית או דתית.
4. עדכון סעיפי תרומה ואחריות משפטית
יש לעגן חוזית מול תורמים את התחייבות העמותה לא לעשות שימוש בכספים לתגמול מחבלים, ולספק מסלולי פיקוח ברורים.
5. ייעוץ משפטי מבעוד מועד
רצוי שכל עמותה הנתמכת מחו"ל תקבל חוות דעת משפטית עדכנית ביחס לפעילותה, למניעת חשיפה לתביעות עתידיות.
האם תורם זר יכול להיתבע לפי החוק?
התשובה היא כן, במקרים מסוימים.
החוק מאפשר לתבוע גם אדם פרטי, אם יוכח שהעביר תגמול למחבל – במישרין או דרך גוף מייצג – ביודעין או ברשלנות חמורה.
אם התורם פעל ללא בדיקת נאותות בסיסית – עלול בית המשפט לראות בו כמי שהיה עליו לדעת.
לסיכום:
| שאלה | תשובה |
|---|---|
| האם החוק חל גם על פיגועים שבוצעו מחוץ לישראל? | כן, אם הנפגע הוא אזרח ישראלי והתגמול נעשה בגין אותו מעשה |
| האם ניתן לתבוע עמותה ישראלית שתומכת במשפחות אסירים? | כן, אם יוכח קשר ישיר או עקיף למחבל הספציפי |
| האם תורמים מחו"ל עשויים להימנע מתמיכה? | כן – החוק יוצר אפקט של הרתעה משפטית ומוסרית |
| מה עמותות צריכות לעשות? | לבדוק את הנהנים, לפעול בשקיפות, להימנע מהאדרה, ולייעץ משפטית |
במשרדנו אנו מלווים עמותות, גופי מימון ותורמים בבדיקת סיכונים משפטיים – כדי להבטיח שהפעילות החברתית לא תתפרש כתמיכה בטרור.
לצד זאת, אנו מייצגים נפגעים ומשפחות בתביעות נגד גופים שנתנו תגמול למחבלים – בין אם במישרין ובין אם בהסוואה.
רוצה שנכין רשימת בדיקה (צ'קליסט) לעמותות כדי לוודא שהן פועלות בהתאם לחוק החדש?
You said:
כתוב מאמר אודות האם החוק יכול לחול על פרסומים ברשתות חברתיות שתומכים בטרור? האם לייקים, פוסטים, שיתופים – יכולים להיחשב "תגמול"?
ChatGPT said:
בוודאי. הנה מאמר מקצועי ומדויק:
האם החוק יכול לחול על פרסומים ברשתות חברתיות שתומכים בטרור?
האם לייקים, פוסטים ושיתופים נחשבים ל"תגמול" לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה)?
החוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, נועד להרחיב את אחריותם של גופים ואנשים שמתגמלים מחבלים על מעשי טרור שביצעו – לא רק באמצעות כסף, אלא גם באמצעות טובת הנאה, תמיכה ציבורית והאדרה פומבית.
בעידן שבו חלק ניכר מהשיח הציבורי מתקיים ברשתות החברתיות – נשאלת השאלה:
האם גם פרסומים, שיתופים, או אפילו לייקים לפוסט שתומך במחבל – עשויים להיחשב "תגמול" לפי החוק?
במאמר זה נבחן את גבולות החוק, מהי ההגדרה של "תגמול", ומה המשקל המשפטי של פעולות דיגיטליות ברשתות החברתיות.
מהו "תגמול" לפי החוק?
לפי סעיפי החוק, תגמול מוגדר כ:
"כל טובת הנאה שניתנת למחבל או למשפחתו, לרבות תשלום כספי, מתן שירות, פרסום אוהד או פעולה שיש בה כדי לחזק את מעמדו, מעמד משפחתו או מורשתו – בעקבות ביצוע מעשה טרור."
כלומר – לא מדובר רק בכסף. גם מעשה ציבורי שמעודד, מפאר או יוצר לגיטימציה – עשוי להיחשב תגמול.
פרסומים דיגיטליים כתגמול – מתי הם עלולים להיחשב כאלה?
סוגי התכנים והפעולות הרלוונטיות:
- פוסטים שמשבחים את המחבל על מעשיו
לדוגמה: "גיבור פלסטיני שהקריב את עצמו למען עמו" - שיתופים של קריאות לתמיכה במשפחה או לגיוס כספים עבורם
- הפקת סרטונים, גרפיקות או פוסטים אסתטיים המקדשים את שמו ותמונתו של המחבל
- לייקים או תגובות אוהדות לפוסטים מסוג זה – כאשר נעשים על-ידי דמויות ציבוריות, עמותות או בעלי השפעה
מה ההבדל בין חופש ביטוי לעידוד טרור?
החוק אינו עוסק בהבעת עמדה בלבד, אלא בתגמול למחבל. כלומר – צריך שמעשה הפרסום ייתן תועלת ממשית למחבל או למשפחתו, או ייצור הוקרה מתגמלת שיש לה ערך חברתי/תודעתי.
חופש הביטוי מגן על דעות – אך לא על פרסום שמייצר לגיטימציה לטרור.
במיוחד אם יש למחבל או למשפחתו גישה ישירה לפרסום (למשל אם תויגו), או שהפרסום תורם לאיסוף תרומות, שיח ציבורי אוהד או קידום מעמד חברתי.
האם "לייק" או "שיתוף" בלבד מספיקים לתביעה?
ברוב המקרים – לייק בודד של אדם פרטי לא יספיק לביסוס תביעה לפי החוק.
אך במקרים הבאים ייתכן בהחלט שכן:
- לייק או שיתוף של עמותה רשומה או ארגון ציבורי לפוסט המשבח מחבל
- שיתוף שנעשה על ידי דמות ציבורית או בעל תפקיד רשמי (ח"כ, מורה, שליח ציבור)
- תגובה רשמית או פוסט בדף עמותה הכולל סמלים, קישורים לתרומות או הפניות לקרן סיוע
ההקשר, זהות המפרסם והיקף ההשפעה – הם הקובעים.
תקדימים מהעולם
בארה"ב ובאירופה כבר הוגשו תביעות נגד ארגונים ששיתפו תכנים אוהדים למחבלים, במיוחד כאשר שיתופים אלה שימשו ל:
- גיוס כספים
- יצירת לגיטימציה פוליטית
- העצמת תודעה סביב פיגועים
החוק הישראלי החדש נועד לאפשר פעולה אזרחית דומה, גם כאשר מדובר בפרסום ולא בהעברה כספית.
דוגמה:
עמותה רשומה בישראל משתפת פוסט באינסטגרם ובו נכתב:
"הם לא טרוריסטים – הם לוחמים לחירות. כבוד למשפחות השהידים."
אם יוכח שהעמותה מקבלת מימון זר, תומכת באותן משפחות בפועל, או שיש לה נגיעה למחבל מסוים – ייתכן שפרסום זה יהווה תגמול ציבורי, המזכה את הנפגע בתביעת פיצויים לדוגמה.
לסיכום – מתי פרסום נחשב תגמול לפי החוק?
| פעולה ברשת | נחשבת תגמול? | הערות |
|---|---|---|
| לייק של אדם פרטי | לרוב לא | אלא אם מדובר בדמות ציבורית או נציג עמותה |
| פוסט בדף עמותה עם שבח למחבל | כן | בהחלט עשוי להיחשב תגמול תודעתי |
| שיתוף של פוסט עם קישור לתרומות למשפחת המחבל | כן | תגמול עקיף ברור |
| הפקת סרטון או גרפיקה לזכר המחבל | כן | תלוי בנסיבות ובכוונה המשתמעת |
במשרדנו אנו עוקבים אחר התפתחות הפסיקה בנושא זה, ויודעים לזהות מקרים בהם פעילות דיגיטלית מהווה תגמול ממשי לפי החוק – ולבנות תביעות נגד הגורמים המפיצים את התמיכה.
אם נתקלתם בתוכן מקוון שמפאר את המחבל שפגע בכם – ייתכן שמדובר בעילה לתביעה אזרחית.
צרו קשר לבדיקת המקרה שלכם.
