בתביעות נזקי גוף קשות, אחת מהשאלות השקטות אך הקריטיות היא:
מי דואג לנפגע, יום־יום, שעה־שעה?
לא פעם, אלה אינם מטפלים מקצועיים – אלא בני משפחה: הורה, בת זוג, ילד, אח או שכן מסור.
אבל האם העבודה השחורה, התובענית והבלתי נראית הזו – נחשבת בכלל לצורך פיצוי?
או שמא מערכת המשפט רואה בה רק ביטוי של אהבה, חובה או "עזרה טבעית"?
במאמר זה נבחן את ההכרה המשפטית בעזרה צד שלישי, את ההבדל בין תמיכה רגשית לסיוע תפקודי, ונבין מדוע התמיכה של הקרובים אינה מובנת מאליה – ואינה אמורה להיות חינמית.
מהי "עזרה צד שלישי" בתביעות נזיקין?
המונח מתייחס לעזרה שהנפגע מקבל מאדם אחר, בשל מגבלותיו שנגרמו כתוצאה מהתאונה.
העזרה יכולה לכלול:
- ליווי לטיפולים רפואיים
- עזרה ברחצה, אכילה, לבוש
- ניקיון, קניות, סידורים
- ניהול עניינים כספיים
- נוכחות והשגחה בשל סיכון בטיחותי או נפשי
מדוע נדרש פיצוי?
משפטית, ברגע שנפגע אינו יכול לבצע פעולות יומיומיות –
נוצר נזק תפקודי שניתן לתרגם אותו לעלות כלכלית.
לא משנה אם העזרה ניתנת על ידי עובד סיעודי בתשלום – או על ידי בן משפחה, בהתנדבות.
הזכות לפיצוי נבחנת לפי הצורך – לא לפי מי סייע בפועל.
פסקי דין שהכירו בכך:
בתי המשפט פסקו בעקביות כי:
- "העובדה שבני משפחה העניקו עזרה, אינה פוטרת את המזיק מלשלם עליה."
- "המסירות הטבעית של בן משפחה אינה מקטינה את ערך העבודה שביצע בפועל."
כלומר – גם אם בן הזוג טיפל בנפגע במשך שנה שלמה – מגיע פיצוי כספי על כך, כאילו נשכר מטפל.
כיצד מחשבים את הפיצוי?
✅ לפי מספר השעות שהנפגע נזקק לעזרה ביום
✅ לפי שיעור נכות תפקודית, חומרת הפגיעה וגילו של הנפגע
✅ לפי עלות ריאלית של שירותי עזר – גם אם לא נשכרו בפועל
✅ הפיצוי נמשך כל עוד מתקיימת מגבלה, גם אם העזרה פחתה לאורך זמן
במקרים חמורים, סכום הפיצוי על עזרה צד שלישי יכול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים.
מהם האתגרים בהוכחת העזרה?
- ❌ הנפגע "לא רצה להכביד" ולא ביקש עזרה
- ❌ לא קיימת תיעוד מפורט של העזרה בפועל
- ❌ המשפחה נרתעה מלהעיד מחשש לערב רגש במחלוקת כספית
במצבים כאלה חשוב לתמוך את הטענה:
- בתצהירים של בני המשפחה
- בעדויות אישיות על שגרת החיים לאחר התאונה
- בחוות דעת שיקומית / רפואית הקובעת את הצורך בעזרה
- בהשוואה לתיקי פסיקה דומים
האם ניתן לדרוש גם על עזרה עתידית?
כן.
אם נקבעת נכות תפקודית צמיתה, זכאי הנפגע לפיצוי בגין עזרה צד שלישי עתידית, עד תום תוחלת חייו, או עד גיל מסוים.
במקרים מסוימים – ניתן אף לדרוש עלות מטפל זר קבוע, גם אם לא נשכר בפועל (למשל כאשר בן משפחה נאלץ לעזוב מקום עבודה כדי לסייע).
לסיכום: התמיכה המשפחתית אינה מחליפה את אחריות המזיק – היא חושפת אותה
מערכת המשפט אינה מתגמלת רגשות – אך היא מכירה בתוצאה:
אם אדם אחר השקיע זמן, כוח ומאמץ כדי להחזיק את חייו של נפגע – המזיק צריך לשלם על כך.
במשרדנו, אנו מקפידים לתעד את מרכיב העזרה הצד שלישי, לחשב אותו כמרכיב עצמאי בתביעה, ולדרוש פיצוי מלא – גם כשמדובר ב"עזרה מתוך אהבה".
האהבה אכן חינם.
אבל העזרה – היא עבודה. ומגיעה עליה תמורה.
