בתביעת נזיקין, לא די לשאול "מי אשם" – אלא גם עד כמה כל צד אחראי.
במקרים רבים, גם כאשר ברור שהנתבע התרשל וגרם לנזק, טוענת ההגנה כי הנפגע עצמו תרם לתאונה – בהתנהגות רשלנית, בחוסר זהירות, או באי־ציות להוראות.

למצב הזה קוראים אשם תורם, והוא עשוי לקבוע אם תקבל פיצוי מלא – או מופחת.
במאמר זה נבחן את משמעותו של אשם תורם במשפט הישראלי, מתי הוא נטען, כיצד מעריכים את שיעורו – ואיך הוא משפיע בפועל על גובה הפיצוי.


מהו "אשם תורם"?

אשם תורם הוא טענה משפטית לפיה הנפגע עצמו נושא באחריות חלקית לתאונה שבה נפגע – ולכן יש להפחית מהפיצוי המגיע לו, בהתאם למידת אשמתו.

זוהי דוקטרינה שנועדה לאזן בין אחריות המזיק לבין אחריותו של הניזוק לעצמו.


דוגמאות לאשם תורם:


כיצד נקבע שיעור האשם?

שיעור האשם נקבע על ידי בית המשפט, לפי נסיבות המקרה, והוא נמדד באחוזים.
אין נוסחה קבועה, אך קיימת פסיקה ענפה שמנחה את השופטים.

לדוגמה:


השפעה על הפיצוי – כך זה נראה בפועל

אם בית המשפט פוסק:

האשם התורם מפחית את הפיצוי בכל ראש נזק: אובדן שכר, טיפולים, עזרה, כאב וסבל וכו'.


האם אשם תורם קיים גם בתאונות דרכים?

כאן נדרש להבדיל:

✅ תביעה לפי חוק הפלת"ד (נזק גוף בתאונת דרכים):

האשם התורם אינו נלקח בחשבון.
הפיצוי משולם גם אם הנפגע חצה באדום, לא חגר חגורה, או נסע ברכב גנוב – למעט חריגים קיצוניים (כוונה לפגוע, השתתפות במירוץ רכב, שימוש ברכב ככלי נשק).

✅ תביעת רשלנות כללית (למשל: נגד מעסיק, עירייה, קבלן):

האשם התורם רלוונטי מאוד – ומופחת מהפיצוי.


מה עושים כשחברת הביטוח טוענת לאשם תורם?


לסיכום: אשם תורם הוא לא סוף – אבל הוא שיקול

אשם תורם אינו מונע פיצוי, אך בהחלט מפחית אותו.
לכן, במקרים גבוליים, חשוב לדעת לנהל את הטענה הזו בזהירות – לעיתים אפילו להקדים תרופה לטענה, ולהציג הסבר מלא להתנהגות הנפגע כבר בתחילת ההליך.

במשרדנו, אנו בודקים מראש כל סיכון לטענת אשם תורם – ובונים את התיק באופן שמצמצם את השפעתה ככל האפשר.
גם אם טעית – זה לא אומר שמגיע לך פחות צדק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.