כאשר נפגע תאונת דרכים הוא צעיר – תלמיד, חייל משוחרר, סטודנט או אדם בתחילת דרכו – עולה אתגר ייחודי בתביעות נזיקין:
כיצד ניתן להוכיח את אובדן היכולת להשתכר כשאין "עבר תעסוקתי" להשוות אליו?
הרי בית המשפט אינו יכול להביט על תלושי שכר ישנים כדי להעריך מה אבד.
המסגרת המשפטית
המשפט הישראלי מכיר בזכות לפיצוי על אובדן השתכרות עתידי גם למי שלא עבד בעבר.
המבחן המרכזי הוא הערכת פוטנציאל ההשתכרות – כלומר, מה היה סביר שיקרה אלמלא הפגיעה.
ההערכה מתבססת על:
- גיל ומצב בריאותי לפני התאונה
- כישורים והכשרה קיימת או צפויה
- מסלול לימודים, שירות צבאי או פעילות אחרת לפני הפגיעה
- נתונים סטטיסטיים במשק על שכר ממוצע במקצוע הרלוונטי
סוגי ראיות אפשריות
- מסמכי לימודים – תעודות בגרות, גיליונות ציונים, תעודות מקצועיות
- קבלה ללימודים/קורסים – המעידה על מסלול עתידי ברור
- עדויות אישיות – ממורים, מאמנים, מפקדים בצבא
- השוואות שכר ענפיות – נתוני הלמ"ס או מקורות רשמיים אחרים
- חוות דעת כלכלית – הערכת הכנסה צפויה לאורך שנות העבודה
גישת בתי המשפט
בתי המשפט נוטים במקרים אלה לקבוע פיצוי על בסיס שכר ממוצע במשק (או אחוז ממנו), ולעיתים על בסיס שכר צפוי במקצוע ספציפי – אם הוכח שמסלול הקריירה היה ברור.
ככל שהראיות חזקות יותר – ניתן להצדיק פיצוי גבוה יותר מהשכר הממוצע.
האתגר הראייתי
החיסרון בהיעדר עבר תעסוקתי הוא שהפיצוי הופך ליותר היפותטי.
כדי להתגבר על כך, חשוב:
- להציג תמונה מלאה של היכולות וההתקדמות עד הפגיעה
- להראות שהמסלול העתידי היה סביר וריאלי, לא חלום מנותק מהמציאות
- לצרף חוות דעת של מומחה תעסוקתי או כלכלן שיחזקו את ההערכה
דוגמה מעשית
סטודנט שנה ב’ להנדסה, עם ציונים גבוהים וסטאז’ מובטח, נפגע בתאונה ואיבד יכולת עבודה בתחום.
למרות שמעולם לא השתכר כמהנדס, הוצגו ראיות למסלולו והתקבל פיצוי בהתאם לשכר המהנדסים במשק – ולא לשכר המינימום.
לסיכום
העובדה שנפגע צעיר לא עבד בעבר אינה חוסמת את הדרך לפיצוי משמעותי על אובדן השתכרות.
המשימה היא לבנות סיפור ראייתי משכנע – שמראה לבית המשפט לאן היה הנפגע מגיע אלמלא הפגיעה.
במשרדנו, אנו אוספים עדויות, נתונים סטטיסטיים וחוות דעת מקצועיות – כדי להבטיח שגם עתיד שטרם התממש יקבל את הערך הכלכלי שמגיע לו.
