בתביעות נזיקין קשות, חלק מהפגיעות המשמעותיות ביותר הן דווקא אלה שאינן נראות לעין.
פגיעה קוגניטיבית – ירידה בזיכרון, בקשב, ביכולת עיבוד מידע או בתפקודים ניהוליים – עשויה לשנות את חייו של אדם מקצה לקצה, גם אם הוא נראה "בריא" כלפי חוץ.
הקושי: איך מוכיחים לבית המשפט את קיומו של נזק שכמעט ואי־אפשר לצלם, למדוד או להדגים באופן מיידי?
מהי פגיעה קוגניטיבית?
פגיעה קוגניטיבית היא פגיעה בתפקודים המוחיים הגבוהים, הנחוצים ללמידה, הבנה, תכנון, פתרון בעיות, שליטה רגשית ועוד.
היא יכולה לנבוע מפגיעה מוחית טראומטית (TBI), חבלת ראש, חוסר חמצן במוח, או אפילו מזעזוע מוח "קל" לכאורה.
האתגר המשפטי
בפגיעות פיזיות – כמו שבר או קטיעה – הראיה ברורה.
בפגיעה קוגניטיבית, לעומת זאת:
- הסימפטומים לעיתים סובייקטיביים (עייפות, קושי בריכוז)
- אין תמיד ממצאים הדמייתיים ברורים ב־MRI או CT
- הפגיעה עשויה להופיע רק במצבים מורכבים – ולא בבדיקות פשוטות במרפאה
דרכי הוכחת הנזק
- בדיקות נוירו־פסיכולוגיות מקיפות – המעריכות מגוון יכולות קוגניטיביות
- חוות דעת של מומחה נוירולוגי או פסיכיאטרי – לקביעת הקשר הסיבתי
- תיעוד שיקומי ותעסוקתי – דיווחים על קשיים בלימודים, בעבודה ובניהול משק בית
- עדויות מהסביבה הקרובה – בני משפחה, קולגות, חברים המזהים שינוי חד בהתנהלות
- בדיקות הדמיה מתקדמות – כמו fMRI או DTI, אם רלוונטי
השפעת הפגיעה על הפיצוי
המשפט הישראלי מכיר בכך שגם פגיעה "בלתי נראית" עשויה להוביל לירידה תפקודית חמורה – ולעיתים אף לאובדן כושר עבודה מלא.
גובה הפיצוי ייקבע לפי:
- דרגת ההשפעה על התפקוד היומיומי
- פגיעה ביכולת ההשתכרות
- הצורך בטיפול שיקומי מתמשך
- הוצאות עזרי תמיכה או סיוע
טעויות נפוצות בתביעות מסוג זה
- הסתפקות במסמכים רפואיים ראשוניים ללא בדיקות נוירו־פסיכולוגיות
- היעדר תיעוד עקבי של התסמינים לאורך זמן
- אי־גיוס עדויות של גורמים סביבתיים (מעסיקים, בני משפחה)
לסיכום
פגיעה קוגניטיבית היא נזק עמוק שעלול להישאר בלתי מאובחן או בלתי מוערך דיו – אם לא מנהלים את התביעה נכון.
במשרדנו, אנו פועלים להציג לבית המשפט את התמונה המלאה: לא רק אחוזי הנכות, אלא את ההשלכות האמיתיות על החיים, על ההכנסה ועל היכולת לנהל שגרה עצמאית.
