לא כל עובד המקבל משימות בשטח מצויד ברכב חברה.
עובדים רבים – טכנאים, אנשי מכירות, מנהלים ואפילו מורים הנדרשים להגיע לסניפים שונים – משתמשים ברכבם הפרטי לצורך עבודה.
אבל מה קורה אם מתרחשת תאונת דרכים במהלך נסיעה כזו?
מי נושא באחריות לנזק – והאם הביטוח האישי מכסה זאת?
הבסיס המשפטי – חובת זהירות של המעסיק
למעסיק חלה חובת זהירות כלפי עובדיו, לרבות בעת שהם נדרשים לבצע משימות מחוץ למקום העבודה.
כאשר עובד משתמש ברכבו הפרטי לביצוע משימה מטעם העבודה, עשויה להתעורר אחריות של המעסיק – במיוחד אם הנסיעה היא חלק אינטגרלי מהעבודה או נדרשה במפורש על ידו.
כיסוי ביטוחי – מה קיים בפועל?
- ביטוח רכב חובה – מכסה נזקי גוף לנוהג, נוסעים וצד שלישי – גם אם מדובר בנסיעה לצורכי עבודה.
- ביטוח מקיף / צד ג' – לרוב לא מושפע מהיות הנסיעה "עבודה" או "פרטית", אלא אם בפוליסה קיימת החרגה מפורשת.
- ביטוח חבות מעבידים – יכול להיכנס לתמונה אם יוכח שהמעסיק אחראי לנזק שנגרם לעובד במהלך העבודה.
- ביטוח לאומי – אם הנסיעה מוכרת כתאונת עבודה, העובד זכאי לדמי פגיעה, טיפול רפואי והכרה בנכות.
מתי המעסיק עלול להיחשב אחראי?
- הנסיעה בוצעה במסגרת משימה רשמית או לפי הוראה ישירה
- הרכב שימש לצורך קבוע בעבודה והמעסיק עודד שימוש בו
- המעסיק לא סיפק הדרכה או אמצעי בטיחות נדרשים
- התרחשה תאונה עקב תנאי עבודה לקויים (כמו לחץ לעמוד בלוח זמנים לא סביר)
מתי האחריות תישאר אצל העובד בלבד?
- הנסיעה הייתה לצורך אישי לחלוטין
- לא היה אישור או קשר בין הנסיעה לבין העבודה
- העובד פעל בניגוד מפורש להנחיות או לנהלים
- השימוש ברכב היה אסור (למשל, רכב ללא רישיון תקף או ללא ביטוח חובה)
חשיבות התיאום הביטוחי
עובדים הנדרשים לנהוג ברכבם לצורכי עבודה צריכים לוודא שפוליסת הביטוח שלהם אינה כוללת החרגה לשימוש עסקי.
מעסיקים, מצדם, יכולים לרכוש פוליסות ייעודיות או להחזיר לעובד את עלות הרחבת הכיסוי.
לסיכום
נהיגה ברכב פרטי לצורכי עבודה מטשטשת את גבולות האחריות בין העובד למעסיק.
הבנה מוקדמת של הכיסוי הביטוחי, לצד תיעוד ברור של הנסיעה כמשימה מטעם העבודה, יכולה לעשות את ההבדל בין פיצוי מלא לבין מאבק משפטי ארוך.
במשרדנו, אנו בוחנים את המקרה הן מהזווית של אחריות המעסיק והן מהזווית הביטוחית – כדי להבטיח שכל הגורמים החייבים יישאו בחלקם.
