השתלת שיניים הפכה בשנים האחרונות לפרוצדורה נפוצה, המאפשרת שיקום פה מלא גם במצבים של אובדן שיניים נרחב. שיעורי ההצלחה גבוהים, אך כישלון ההשתלה – בין אם מיידי ובין אם לאחר מספר חודשים או שנים – עלול לגרום למטופל סבל רב, הוצאות כספיות ניכרות, ולעיתים אף לנזק קבוע בעצם הלסת או ברקמות הסמוכות.
השאלה המרכזית במקרים אלה היא: האם כישלון ההשתלה נובע מרשלנות רפואית, או שמדובר בסיכון מוכר ובלתי־צפוי בנסיבות המקרה?
מהם הסיכונים הטבעיים בהשתלת שיניים?
גם כאשר הרופא פועל במיומנות ובזהירות, קיימים סיכונים אינהרנטיים, כגון:
- דחיית השתל על ידי הגוף
- זיהום חריף באתר ההשתלה
- ספיגת עצם באזור
- שברים בשתל או בשיקום שהורכב עליו
- פגיעה עצבית הגורמת לחוסר תחושה
עובדה זו מחייבת את הרופא להסביר למטופל, כבר בשלב ההסכמה מדעת, את טווח הסיכונים והסיכויים של ההליך.
מה נדרש כדי להוכיח רשלנות רפואית?
כדי להוכיח תביעה בגין רשלנות רפואית בהשתלת שיניים, יש להראות:
- הפרת חובת הזהירות – למשל, תכנון לקוי של ההשתלה, בחירה בשתל שאינו מתאים למבנה הלסת, או ביצוע ההליך ללא צילום CT עדכני.
- נזק ממשי – כישלון ההשתלה גרם לנזק פיזי (כאב, פגיעה בעצם, פגיעה עצבית) או לנזק כלכלי (צורך בטיפולים נוספים, אובדן ימי עבודה).
- קשר סיבתי – הוכחה שהפרת הסטנדרט על ידי הרופא היא שגרמה לכישלון ולא גורם אחר (כגון מחלה מערכתית, עישון כבד או אי־שמירה על היגיינה מצד המטופל).
דוגמאות למצבים העלולים להיחשב רשלנות רפואית
- אי־בירור מצבו הרפואי של המטופל – לדוגמה, ביצוע השתלה בחולה סכרת לא מאוזנת מבלי להתייעץ עם רופא המשפחה.
- חוסר בהסבר ובהסכמה מדעת – אי־פירוט הסיכונים, האלטרנטיבות, או משך ההחלמה הצפוי.
- השתלה בזווית שגויה או במיקום שגוי – העלולה לגרום לפגיעה עצבית או לאובדן יציבות השתל.
- אי־מתן טיפול אנטיביוטי מונע במצבים המחייבים זאת – מה שמעלה את הסיכון לזיהום חמור.
- מעקב לקוי לאחר ההשתלה – אי־זיהוי בזמן של סימני כישלון או זיהום.
מתי מדובר בכישלון שאינו רשלנות?
ישנם מצבים שבהם השתלת שיניים נכשלת למרות תכנון וביצוע ללא דופי:
- תגובת דחייה ביולוגית שאינה ניתנת לחיזוי
- תהליך ספיגת עצם מהיר שאינו קשור להליך
- פגיעה חיצונית לשתל (חבלה, תאונה)
במקרים כאלה, גם מומחה מטעם בית המשפט עשוי לקבוע שאין מדובר ברשלנות אלא בסיכון מובנה.
מסקנה אסטרטגית
ההבחנה בין רשלנות רפואית לבין כישלון טבעי של השתלה היא עדינה ותלויה בראיות רפואיות ובחוות דעת מומחים. מטופל החושד כי נגרם לו נזק עקב טיפול רשלני חייב לפנות בהקדם לייעוץ משפטי, לשמור את כל התיעוד הרפואי, ולפעול לפני שמלאו שבע שנים למועד ההתרחשות – תקופת ההתיישנות המקובלת בתביעות אלה.
