חומרי הרדמה מקומיים הם מרכיב חיוני כמעט בכל טיפול דנטלי פולשני – מטיפול שורש ועד עקירה כירורגית. ברוב המקרים השימוש בהם בטוח, אך אצל מטופלים מסוימים קיימת רגישות או אלרגיה שעלולה לגרום לתגובה חמורה ואף מסכנת חיים. כשל בזיהוי אלרגיה כזו, בין אם בשלב התשאול ובין אם במעקב אחר תגובות המטופל, עלול להוביל לאחריות משפטית משמעותית מצד הרופא.
כיצד מתבצע זיהוי אלרגיות נכון?
רופא שיניים סביר מחויב לפעול על פי הסטנדרט המקובל, הכולל:
- תשאול רפואי מפורט לפני תחילת הטיפול – לרבות שאלות על תגובות אלרגיות בעבר לחומרי הרדמה, אנטיביוטיקה או תרופות אחרות.
- עיון בתיק הרפואי ובדיקת מידע קיים על המטופל ממקורות קודמים.
- בירור מול רופא המשפחה במידת הצורך.
- ביצוע בדיקות רגישות (Patch Test או מבחן הזרקה במינון מזערי) כאשר קיים חשד לאלרגיה.
הסיכונים באי־זיהוי אלרגיה לחומר הרדמה
- תגובות מיידיות – נפיחות, גרד, פריחה, קוצר נשימה, ירידת לחץ דם חדה (אנפילקסיס).
- סיבוכים חמורים – פגיעה באיברים חיוניים עקב ירידה בחמצון, אובדן הכרה, ואף מוות במקרים קיצוניים.
- השלכות נפשיות – טראומה וחרדה מטיפולי שיניים עתידיים.
האחריות המשפטית של רופא השיניים
במקרה של תגובה אלרגית שניתן היה לצפות או למנוע, עלולה לקום עילת תביעה בגין רשלנות רפואית אם מתקיימים התנאים הבאים:
- הפרת חובת הזהירות – למשל, אי־ביצוע תשאול רפואי, התעלמות מהצהרת המטופל על רגישות, או שימוש בחומר הרדמה אסור למטופל בעל היסטוריה אלרגית ידועה.
- נזק – פגיעה בריאותית ממשית, זמנית או קבועה.
- קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם עקב הכשל בזיהוי האלרגיה ולא מגורם אחר.
חובת ההסבר וההסכמה מדעת
גם במקרים שבהם האלרגיה אינה ידועה מראש, חלה על הרופא חובה להסביר למטופל את הסיכונים האפשריים בשימוש בחומרי הרדמה, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון. היעדר הסבר מלא עשוי להוות פגיעה באוטונומיה של המטופל ולהצדיק פיצוי, גם ללא הוכחת נזק פיזי חמור.
מתי זו טעות סבירה ולא רשלנות?
אם למטופל לא הייתה היסטוריה אלרגית ידועה, לא הופיעו סימנים מוקדמים, והרופא פעל לפי הנהלים המקובלים – ייתכן שבית המשפט יראה באירוע תגובה נדירה ובלתי־צפויה, ולא רשלנות. במקרים כאלה, ההכרעה תלויה לא אחת בחוות דעת מומחה רפואי.
מסקנה אסטרטגית
כשל בזיהוי אלרגיות לחומרי הרדמה הוא מקרה רגיש, שבו קו הגבול בין סיכון רפואי מוכר לרשלנות רפואית נקבע לפי רמת התשאול, התיעוד והערנות של הרופא. מטופלים שנפגעו מתגובה אלרגית חמורה צריכים לשמור את כל הרשומות הרפואיות, לתעד את האירוע, ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום – כדי לבחון אפשרות לתביעה.
