טיפול בשיני בינה – ובעיקר עקירתן – הוא הליך שכיח ברפואת שיניים, אך גם אחד המורכבים שבהם מבחינה כירורגית. שיני הבינה ממוקמות בחלק האחורי של הפה, לעיתים בצפיפות או בזווית חריגה, ובקרבה לעצב הלסת התחתונה ולסינוס המקסילרי בלסת העליונה.
כשל בטיפול עלול לגרום לסיבוכים רפואיים משמעותיים ולעורר שאלות משפטיות בדבר אחריות הרופא.
הסיבוכים האפשריים בטיפול בשן בינה
- פגיעה בעצב הלסת (Inferior Alveolar Nerve) – עלולה לגרום לאובדן תחושה, נימול או כאב כרוני בשפה התחתונה, בלסת או בלשון.
- שבר בלסת – במקרים של שימוש בכוח מוגזם או בתכנון לקוי.
- זיהום חמור – התפשטות הזיהום לרקמות סמוכות ואף למערכת הדם.
- פגיעה בשן סמוכה – חבלה לשורש או לכתר השן הסמוכה לשן הבינה.
- חדירה לסינוס המקסילרי – במקרים של עקירת שן בינה עליונה.
- דימום מוגבר – בעיקר אצל מטופלים עם בעיות קרישה או שימוש במדללי דם.
כיצד נגרם כשל בטיפול?
- תכנון לקוי – היעדר צילום פנורמי או CT לפני ההליך.
- אבחון שגוי של מיקום השן ויחסה לעצב או לסינוס.
- טכניקה ניתוחית לא מתאימה.
- היעדר סטריליזציה או טיפול אנטיביוטי מונע במקרים המחייבים זאת.
- חוסר מעקב והנחיות למטופל לאחר העקירה.
האחריות המשפטית – מתי מדובר ברשלנות רפואית?
כדי להוכיח רשלנות רפואית בטיפול בשן בינה, יש להראות:
- הפרת חובת הזהירות – למשל, ביצוע העקירה ללא הדמיה מקדימה, בחירת שיטת טיפול לא מתאימה, או שימוש בכוח מופרז.
- נזק ממשי – פגיעה עצבית, שבר, זיהום חמור, פגיעה בשן סמוכה או נזק קבוע אחר.
- קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מהטיפול הלקוי ולא מסיכון טבעי בלתי־צפוי.
חובת ההסבר וההסכמה מדעת
רופא השיניים חייב ליידע את המטופל, טרם הטיפול, על:
- הסיכונים הספציפיים לעקירת שן בינה (כולל פגיעה עצבית או חדירה לסינוס).
- אפשרויות טיפול חלופיות, אם קיימות.
- משך ההחלמה והנחיות למניעת סיבוכים.
היעדר הסבר מפורט והסכמה מדעת עשוי להקים עילה נפרדת לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה.
מתי הכשל לא ייחשב רשלנות?
- במקרים בהם ננקטו כל אמצעי הזהירות והטיפול בוצע בהתאם לסטנדרט המקצועי, אך אירע סיבוך נדיר ובלתי־צפוי.
- כאשר למטופל היו גורמי סיכון ייחודיים שלא ניתן היה למנוע את השפעתם.
מסקנה אסטרטגית
כשל בטיפול בשן בינה עלול לגרום לנזק משמעותי, ולעיתים קבוע. ההכרעה אם מדובר ברשלנות רפואית תלויה בבחינת אופן התכנון והביצוע, ההסברים שניתנו למטופל, ותיעוד המעקב לאחר ההליך. חוות דעת מומחה היא כלי חיוני לבחינת עילת התביעה והערכת הפיצוי האפשרי.