טיפולי שיקום ושחזור שיניים – כתרים, גשרים, תותבות, שתלים – מחייבים שיתוף פעולה בין רופא השיניים לבין מעבדת השיניים. המעבדה מייצרת את הרכיבים בהתאם להנחיות הרופא, אך האחריות הכוללת על התוצאה הרפואית והאסתטית אינה תמיד ברורה למטופל.
כאשר מתרחשת טעות בתהליך הייצור או ההתאמה, עולה השאלה – מי נושא באחריות המשפטית לנזק?


סוגי טעויות נפוצות במעבדות שיניים


האחריות המשפטית – העיקרון הכללי

לפי הדין והפסיקה בישראל, האחריות העיקרית כלפי המטופל רובצת על רופא השיניים ולא על המעבדה. הסיבה:


מתי גם המעבדה עשויה לשאת באחריות?

במקרים נדירים, ניתן לשקול תביעה גם נגד המעבדה, למשל כאשר:

במקרים אלה, לרוב הרופא ייתבע ישירות, והוא עשוי לצרף את המעבדה כצד שלישי להליך.


חובת ההסבר למטופל

גם כאשר הכשל נובע מהמעבדה, הרופא מחויב ליידע את המטופל, להסביר את מקור התקלה, ולדאוג לתיקונה. הימנעות מהסבר מלא עלולה להיחשב כהפרת חובת ההסכמה מדעת ואף לפגיעה באוטונומיה של המטופל.


מתי הכשל ייחשב לרשלנות רפואית?


מסקנה אסטרטגית

ברוב המקרים, האחריות כלפי המטופל בגין טעויות במעבדת שיניים מוטלת על הרופא המטפל, כחלק מחובת הפיקוח שלו. עם זאת, יתכנו מצבים בהם גם למעבדה תהיה אחריות משפטית, בעיקר כאשר מדובר בסטייה מהנחיות או בפגם ייצור מהותי. עבור המטופל, הצעד הנכון הוא לאסוף את כל התיעוד, הצילומים והתקשורת הרלוונטית, ולפנות לייעוץ משפטי לבחינת אפשרויות התביעה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.