סוכרת הריונית היא אחת הסיבוכים השכיחים והמשמעותיים בהריון, עם פוטנציאל לפגיעה הן באם והן בעובר אם אינה מאובחנת ומנוהלת בזמן. הזיהוי המוקדם מאפשר איזון רמות הסוכר ומניעת סיבוכים חמורים, ולכן קיימת חשיבות קריטית לביצוע בדיקות סקר בזמן ופרשנות נכונה של התוצאות.
כאשר רופא או צוות רפואי כושלים בזיהוי המצב – עקב הימנעות מהפניה לבדיקה, ביצוע מאוחר מדי או פענוח שגוי – הדבר עשוי להוות עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
מהי סוכרת הריונית?
סוכרת הריונית מתפתחת לרוב בשליש השני או השלישי להריון, כאשר ההורמונים המופרשים מהשליה מגבירים את התנגודת לאינסולין. היא עלולה להופיע גם אצל נשים ללא רקע של סוכרת, ובדרך כלל אינה גורמת לתסמינים ברורים.
ללא טיפול, המצב עלול לגרום ל:
- עובר גדול מהממוצע (Macrosomia).
- לידה מוקדמת או צורך בניתוח קיסרי.
- מצוקה נשימתית בעובר.
- סיבוכים לאם, לרבות סוכרת כרונית בעתיד.
חובת המעקב והבדיקות
הסטנדרט הרפואי מחייב:
- ביצוע בדיקות סקר לאיתור סוכרת הריונית (כגון GCT או OGTT) בין שבועות 24–28 להריון.
- ביצוע הבדיקות מוקדם יותר במקרים של גורמי סיכון (השמנת יתר, היסטוריה משפחתית, הריונות קודמים עם סוכרת הריונית).
- מעקב ותיעוד רמות סוכר לאורך ההריון במידה ומתגלה חריגה.
כשלים אפשריים המהווים רשלנות
- אי־הפניה לבדיקת סקר במועד הנדרש.
- התעלמות מגורמי סיכון הדורשים בדיקה מוקדמת.
- פענוח שגוי של תוצאות הבדיקה ואי־הפניה להמשך בירור.
- מעקב לקוי לאחר גילוי חריגות ראשוניות במדדי הסוכר.
ההשלכות האפשריות של אבחון מאוחר
- לאם – סיבוכי לידה, רעלת הריון, סוכרת כרונית.
- לעובר – מצוקה עוברית, לידה טראומטית, סיבוכים נשימתיים, סיכון מוגבר להשמנת יתר וסוכרת בהמשך חייו.
ההיבט המשפטי – מה צריך להוכיח?
בתביעה בגין כשל בזיהוי סוכרת הריונית נדרש להראות:
- סטייה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת – אי־ביצוע או פענוח שגוי של בדיקות בזמן.
- נזק ממשי – סיבוך רפואי שנגרם לאם או לעובר.
- קשר סיבתי – הוכחה שהאבחון המוקדם היה מונע או מקטין את היקף הנזק.
הפסיקה בישראל קובעת כי במצבים שבהם הבדיקות הן פשוטות, זמינות ובעלות יכולת למנוע נזק צפוי – הימנעות מהן תיחשב רשלנות חמורה.
מתי אין רשלנות?
- כאשר סוכרת הריונית התפתחה באופן חריג, למרות בדיקות תקינות בזמן.
- כאשר האם לא שיתפה פעולה בביצוע הבדיקות, והדבר תועד כנדרש.
מסקנה אסטרטגית
בשל העובדה שסוכרת הריונית ניתנת לגילוי באמצעים פשוטים יחסית, כל כשל בזיהויה או במעקב אחריה עשוי להיות בסיס איתן לתביעה. עבור נשים בהריון – מודעות לגורמי הסיכון ודרישה לבדיקות במועד הן הכלי המרכזי למניעת סיבוכים.