פגיעות עצביות בלידה הן בין הנזקים החמורים ביותר שיכולים להיגרם ליילוד. אחת הפגיעות המוכרות היא שיתוק מקלעת הזרוע (Brachial Plexus Injury) – פגיעה ברשת העצבים המוליכה אותות מהחוט השדרה לכתף, לזרוע ולכף היד. לרוב מדובר בנזק שנגרם עקב מתיחה או קריעה של העצבים בזמן הלידה.
מה גורם לפגיעה עצבית בלידה?
הגורמים השכיחים כוללים:
- פרע כתפיים (Shoulder Dystocia) – מצב בו ראש התינוק נולד, אך הכתפיים נתקעות באגן האם.
- משיכת יתר או הפעלת כוח לא מבוקר על ראש או צוואר היילוד.
- שימוש לא נכון במכשירי לידה כמו וואקום או מלקחיים.
- לידות של תינוקות במשקל גבוה במיוחד (מאקרוזומיה).
- מצג עכוז ולידות מורכבות אחרות.
סוגי הפגיעה במקלעת הזרוע
- שיתוק על שם ארב (Erb’s Palsy) – פגיעה בשורשי העצבים העליונים, גורמת לחולשה או שיתוק של הכתף והזרוע.
- שיתוק על שם קלומפקה (Klumpke’s Palsy) – פגיעה בשורשי העצבים התחתונים, גורמת לחולשה בכף היד ובאצבעות.
- פגיעה מלאה במקלעת הזרוע – נזק לכל העצבים, עלול להוביל לשיתוק מלא של היד.
ההשלכות לטווח ארוך
- מגבלות בתנועה ובכוח השרירים.
- עיוותים במבנה הזרוע או הכתף.
- פגיעה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות.
- במקרים קשים – נכות קבועה וצרכים שיקומיים מתמשכים.
ההיבט המשפטי – מתי מדובר ברשלנות רפואית?
בתי המשפט בישראל הכירו בכך שפגיעות עצביות רבות ניתנות למניעה אם הצוות הרפואי נוקט באמצעי זהירות מתאימים:
- זיהוי מוקדם של גורמי סיכון (כמו עובר גדול, סוכרת הריונית, לידה ממושכת).
- קבלת החלטה בזמן לעבור לניתוח קיסרי.
- ביצוע פרוטוקולים מוכרים לשחרור הכתפיים במקרה של פרע כתפיים.
- הימנעות מהפעלת כוח מופרז.
רשלנות תוכח כאשר יוכח שהצוות לא פעל לפי הסטנדרט הרפואי, והדבר גרם ישירות לפגיעה.
פסיקה בולטת
במקרים רבים נפסקו פיצויים של מאות אלפי עד מיליוני שקלים, בהתאם לחומרת הנכות, צורכי השיקום והפגיעה בכושר ההשתכרות העתידי.
מסקנה אסטרטגית
פגיעה עצבית בלידה אינה "גזירת גורל" – במקרים רבים היא תוצאה של טעויות שניתן היה למנוע.
הכרת זכויות ההורים והבנת הסטנדרט הרפואי הנדרש מאפשרת לתבוע פיצוי הולם, שיסייע במימון טיפולים ושיקום לטווח הארוך.
