המוניטור העוברי הוא אחד הכלים המרכזיים במעקב אחר מצב העובר במהלך הלידה. מטרתו לזהות סימנים למצוקה עוברית בזמן אמת, כך שניתן יהיה לפעול במהירות ולמנוע נזק קבוע או מוות. אולם, טעויות בשימוש, פענוח לקוי או תגובה מאוחרת יכולים להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית.
תפקיד המוניטור העוברי
המוניטור מודד שני נתונים מרכזיים:
- דופק העובר – זיהוי האטות או האצות חריגות.
- עוצמת הצירים ותדירותם – בחינת הקשר בין הצירים לבין תגובת העובר.
כשלים נפוצים בשימוש במוניטור
- חיבור לא תקין המוביל לקריאות שגויות או לנתק בנתונים.
- אי־מעקב רציף – הפסקות ממושכות במעקב בזמן הלידה.
- פענוח שגוי של נתוני הדופק והצירים.
- התעלמות מסימנים ברורים למצוקה עוברית.
- תגובה רפואית מאוחרת למרות התרעות המכשיר.
ההשלכות הרפואיות של כשלים
- פגיעה מוחית היפוקסית (מחסור בחמצן למוח).
- שיתוק מוחין (CP).
- נזק נוירולוגי בלתי הפיך.
- מוות תוך רחמי או בסמוך ללידה.
ההיבט המשפטי – הקשר לרשלנות רפואית
בתביעה בגין כשלים במוניטור עוברי נדרש להוכיח:
- כי הצוות הרפואי סטה מהפרקטיקה המקובלת בשימוש ופענוח המכשיר.
- כי הנתונים הראו סימני מצוקה שלא טופלו בזמן.
- שקיים קשר סיבתי ברור בין העיכוב בטיפול לבין הנזק שנגרם לעובר.
חוות דעת מומחה בתחום המיילדות היא קריטית להצלחת התביעה, והיא תבחן את פרטי השימוש במוניטור, זמני התגובה של הצוות והאם ניתן היה למנוע את הנזק.
סיכום
המוניטור העוברי הוא כלי מציל חיים – אך רק כאשר נעשה בו שימוש מקצועי ומדויק. כל כשל בשימוש, בפענוח או בתגובה עשוי להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית ולזכות את הנפגעים בפיצוי משמעותי.