חשיבות השלב הטרום־ניתוחי
בטרם נכנס המטופל לחדר הניתוח, מתקיים שלב הכנה מהותי – שלב קריטי לא פחות מההליך הכירורגי עצמו. בשלב זה על הצוות הרפואי לאסוף את כל המידע הרפואי הרלוונטי, לבצע בדיקות אבחנתיות עדכניות, להעריך את הסיכונים, ולוודא שהמטופל מבין ומסכים מרצונו להליך הצפוי. כל מחדל או חוסר תשומת לב בשלב זה עלול להפוך ניתוח פשוט יחסית לאירוע טראגי, עם השלכות רפואיות, נפשיות ומשפטיות.
חובות הצוות הרפואי בשלב ההכנה
המשפט והפרקטיקה הרפואית מגדירים מספר חובות מרכזיות לצוות המטפל, ובפרט למנתח, למרדים ולאחיות חדר הניתוח:
- איסוף מידע רפואי מלא ומעודכן
- סקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, לרבות מחלות כרוניות, ניתוחים קודמים, רגישויות ואלרגיות.
- עדכון המידע כך שישקף את מצבו הנוכחי של המטופל, ולא הסתמכות על מסמכים ישנים.
- ביצוע בדיקות מקדימות
- בדיקות דם, א.ק.ג, הדמיה (CT, MRI, אולטרסאונד) או כל בדיקה רלוונטית בהתאם לסוג הניתוח.
- בדיקות רגישות להרדמה או לחומרים ניתוחיים.
- הערכה של תפקוד מערכות חיוניות (לב, ריאות, כליות) ובדיקת התאמת המטופל להרדמה מלאה או אזורית.
- התאמת סוג הניתוח ושיטת הביצוע
- בחירה בשיטה כירורגית המאזנת בין יעילות הטיפול לבין סיכון מינימלי.
- בחינת חלופות טיפוליות פחות פולשניות.
- הסכמה מדעת
- חובת הסבר מקיף וברור על מהות הניתוח, הסיכונים האפשריים, תופעות לוואי צפויות, שיעורי הצלחה ואלטרנטיבות טיפוליות.
- קבלת חתימת המטופל על טופס הסכמה מדעת, תוך תיעוד מפורט של השיחה וההסברים שניתנו.
- תיאום בין־מקצועי
- העברת המידע הרפואי המלא בין המנתח, המרדים, צוות האחיות ומערך האשפוז.
- קביעת תוכנית פעולה מוסכמת, כולל היערכות למצבי חירום.
דוגמאות לכשלים נפוצים
בפסיקה הישראלית והבינלאומית נמצאו דוגמאות רבות לכשלים טרום־ניתוחיים, כגון:
- התעלמות מתוצאות בדיקה המצביעה על בעיה קרדיאלית חמורה.
- ביצוע ניתוח בהסתמך על בדיקות דם ישנות, מבלי לגלות שמצב המטופל השתנה.
- אי־זיהוי של רגישות ידועה לחומר הרדמה.
- היעדר תיעוד של שיחה עם המטופל, כך שאין הוכחה שנמסרו כל הסיכונים.
- חוסר תיאום בין הצוותים, שהוביל לניתוח באיבר הלא נכון או בחולה הלא נכון.
ההיבט המשפטי – אחריות הצוות הרפואי
המשפט הישראלי קובע כי אחריות רפואית אינה מוגבלת למנתח בלבד. גם רופא מרדים, אחיות, ולעיתים אף הנהלה רפואית, עשויים להימצא אחראים אם יוכח כי לא פעלו בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל.
בתי המשפט בוחנים בין היתר:
- האם הופעל שיקול דעת מקצועי סביר.
- האם ננקטו כל אמצעי הזהירות הנדרשים.
- האם התקיימה חובת הגילוי וההסבר למטופל (הסכמה מדעת).
- האם הכשל בשלב ההכנה היה הסיבה הישירה לנזק.
במקרים חמורים, בהם הכשל הוביל לנכות, פגיעה בתפקוד או מוות, הפיצוי הכספי יכול להגיע לסכומים גבוהים במיוחד – ולעיתים גם להביא להליכים משמעתיים מול הצוות.
השלכות על המטופל והחשיבות בפנייה לייעוץ משפטי
נפגעים מכשלים טרום־ניתוחיים עלולים להתמודד עם השלכות רפואיות ארוכות טווח, אשפוזים נוספים, פגיעה בכושר ההשתכרות, וכמובן סבל נפשי. במצבים כאלה, פנייה מהירה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית היא קריטית – הן לשם איסוף ראיות (תיקים רפואיים, חוות דעת מומחים) והן לשם בחינת עילת התביעה.
סיכום
הכנה לניתוח היא הרבה יותר מפרוצדורה מנהלית – זהו שלב שמגלם בתוכו אחריות מקצועית, אתית ומשפטית. מחדל בשלב זה, אפילו אם הניתוח עצמו בוצע בצורה מושלמת, עלול להוות רשלנות רפואית לכל דבר. שמירה קפדנית על נהלי הבדיקה, התיאום וההסברה היא המפתח למניעת טעויות – ולהגנה על זכויות המטופלים.
