בדיקות רפואיות – מעבדתיות, הדמיה או אחרות – הן אבן יסוד בקבלת החלטות טיפוליות ובתכנון ניתוחים. רופא המסתמך על תוצאות בדיקות לא מדויקות, פגומות או ישנות מסתכן בקבלת החלטות שגויות, העלולות לגרום לנזק חמור למטופל.
החובה לבדוק את איכות הבדיקה, לוודא את תקפותה ולעדכן אותה בהתאם לצורך היא חלק בלתי נפרד מהסטנדרט הרפואי הסביר.


סוגי בדיקות שעלולות להיות לקויות או לא עדכניות

  1. בדיקות מעבדה – תוצאות שגויות עקב טעות אנוש, זיהום הדגימה, או שימוש במכשור לא מכויל.
  2. בדיקות הדמיה – איכות ירודה של צילום, פרשנות לא מדויקת, או ביצוע הבדיקה בתנאים לא מתאימים.
  3. בדיקות תפקודיות – לדוגמה, בדיקות תפקודי ריאות או לב שבוצעו ללא עמידה בפרוטוקול.
  4. בדיקות ישנות – הסתמכות על תוצאות שאינן עדכניות למצבו הנוכחי של המטופל.

כיצד נוצרת הסתמכות שגויה?


ההשלכות הרפואיות


ההיבט המשפטי

מבחינה משפטית, הסתמכות על בדיקות לקויות או לא מעודכנות עשויה להיחשב לרשלנות רפואית אם יוכח:

  1. שהרופא פעל בניגוד לסטנדרט המקובל בכך שלא אימת את המידע.
  2. שנגרם נזק שהיה ניתן למנוע באמצעות בדיקות תקפות ומדויקות.
  3. שהייתה חובת זהירות כלפי המטופל – והחובה הופרה.

בתי המשפט בוחנים האם הרופא היה צריך לחשוד בתקפות הבדיקה, למשל עקב פערים בין התוצאות לבין מצב המטופל, והאם היה מקום לבצע בדיקות חוזרות.


פסיקה לדוגמה

במקרים שנדונו בבתי המשפט, נפסקו פיצויים למטופלים כאשר הוכח שהסתמכות על בדיקות לא עדכניות הובילה לעיכוב באבחון סרטן, לביצוע ניתוחים מיותרים או לטיפול תרופתי מסוכן. לעיתים, גם המוסד הרפואי חויב בפיצוי בשל כשל מערכתי בבקרה על עדכניות הבדיקות.


סיכום

בדיקות רפואיות הן כלי חיוני אך אינן חסינות מטעויות. האחריות לוודא שהן תקפות, מדויקות ומעודכנות מוטלת על הצוות הרפואי. הסתמכות עיוורת על נתונים ישנים או לקויים עלולה להוביל לאבחון שגוי, לטיפול מזיק ולסיבוכים חמורים – ולעמוד במוקד תביעת רשלנות רפואית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.