קטגוריה: נכות כללית וביטוח לאומי

מה קורה כשיש הבדל בין חוות הדעת של רופא המשפחה למומחה?

בתהליך תביעה לקצבת נכות כללית, המסמכים הרפואיים הם הבסיס לקביעת אחוזי הנכות. לעיתים מתגלה פער בין חוות הדעת של רופא המשפחה לבין חוות דעת של רופא מומחה – פער שעלול להשפיע על תוצאת הוועדה הרפואית ועל קביעת הזכאות. תפקיד רופא המשפחה מול תפקיד המומחה כיצד הביטוח הלאומי מתייחס לפערים בין חוות הדעת מה כדאי לעשות […]

תביעה לנכות כללית עבור עקרות בית – הקריטריונים המיוחדים

במסגרת חוק הביטוח הלאומי, קיימת הבחנה בין מבוטחים שכירים או עצמאים לבין עקרות בית (כהגדרת החוק). ההגדרה והקריטריונים הייחודיים לקבוצה זו משפיעים באופן ישיר על אופן בחינת הזכאות לקצבת נכות כללית. מי נחשבת "עקרת בית" לפי החוק? לפי סעיף 195 לחוק הביטוח הלאומי, "עקרת בית" היא: נשים שעבדו בעבר אך הפסיקו את עבודתן מוגדרות לעיתים […]

הבדלים בין קצבת נכות כללית לבין קצבת שירותים מיוחדים (שר"מ)

המוסד לביטוח לאומי מפעיל מספר מסלולי קצבאות שנועדו לסייע לנפגעים עם מגבלות רפואיות ותפקודיות. שתי הקצבאות הבולטות – קצבת נכות כללית וקצבת שירותים מיוחדים (שר"מ) – שונות זו מזו במטרות, בתנאי הזכאות ובאופן החישוב. מטרת הקצבה תנאי זכאות מרכזיים מאפיין נכות כללית שירותים מיוחדים (שר"מ) קריטריון רפואי 60% נכות רפואית (או 40% עם ליקוי בודד […]

נכות כללית עקב תאונה שאינה תאונת עבודה – מה צריך לדעת

כאשר תאונה גורמת לפגיעה גופנית או נפשית ארוכת טווח, רבים סבורים שמדובר אוטומטית בתביעת נכות מעבודה. בפועל, אם התאונה התרחשה מחוץ למסגרת העבודה ואינה עומדת בהגדרת "תאונת עבודה" שבחוק הביטוח הלאומי, ייתכן שהנתיב הנכון הוא דווקא תביעה לקצבת נכות כללית. מתי מדובר בתאונה שאינה תאונת עבודה? תאונה תיחשב ככזו שאינה תאונת עבודה כאשר: דוגמאות: נפילה […]

השלכות עבודה חלקית על הזכאות לקצבת נכות כללית

קצבת נכות כללית נועדה להבטיח הכנסה בסיסית למבוטחים שאיבדו במידה ניכרת את יכולתם לעבוד ולהשתכר עקב מגבלה רפואית. עם זאת, הזכאות אינה שוללת בהכרח אפשרות לעבודה חלקית — אך היא מושפעת באופן ישיר מהיקף ההכנסה. עיקרון הבסיס – שילוב בין קצבה להכנסה מעבודה החוק בישראל מכיר בכך שמבוטח עם מגבלה רפואית יכול להמשיך ולעבוד במשרה […]

איך פועלת ועדת אי־כושר בביטוח הלאומי ומה ההבדל בינה לבין הוועדה הרפואית

מערכת הוועדות בביטוח הלאומי היא אחד הכלים המרכזיים לקביעת זכאות לקצבת נכות כללית. לא אחת נפגעים מתבלבלים בין הוועדה הרפואית לבין ועדת אי־כושר, אך מדובר בשתי ועדות שונות, עם מטרות, סמכויות ושיטות בדיקה נפרדות. הוועדה הרפואית – קובעת את אחוזי הנכות הרפואית הוועדה הרפואית היא השלב הראשון בתהליך.תפקידה הוא לבחון את המצב הרפואי בלבד — […]

המשמעות של קביעה זמנית מול קבועה בנכות כללית – יתרונות, חסרונות ואסטרטגיות פעולה

מבוא במסגרת תביעת נכות כללית, הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי קובעת את אחוזי הנכות ואת משך התקופה שבה הם יחולו. קביעה זו יכולה להיות זמנית – לתקופה מוגבלת, או קבועה – ללא מועד סיום. להבנת ההבדלים בין השתיים יש חשיבות רבה מבחינה כלכלית, רפואית ואסטרטגית. קביעה זמנית – מה זה אומר? מאפיינים יתרונות חסרונות קביעה […]

הכרה בנכות כללית עקב מחלות נדירות – אתגרים משפטיים ורפואיים

מבוא מחלות נדירות מאובחנות אצל אחוז קטן מהאוכלוסייה, ולעיתים קיים קושי ממשי בהכרתן לצורך קצבת נכות כללית בביטוח הלאומי. הקושי נובע הן מהיבט רפואי – בשל מורכבות האבחון והמגבלות בידע הרפואי, והן מהיבט משפטי – בשל הצורך להוכיח פגיעה תפקודית ברורה בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק. האתגרים הרפואיים 1. קושי באבחון ודחיית האבחנה 2. מחסור במומחים […]

בדיקות רפואיות ובחינת מסמכים – איך להתכונן נכון לתביעה

מבוא הצלחת תביעת נכות כללית בביטוח הלאומי תלויה במידה רבה באיכות ההכנה מראש. ועדות רפואיות ומוסדות הביטוח הלאומי מסתמכים על שילוב של מסמכים רפואיים ותוצאות בדיקות עדכניות כדי להעריך את מצבו של המבוטח. הכנה נכונה תסייע להציג תמונה מלאה, רציפה ואמינה של המצב הרפואי. שלב 1 – איסוף מסמכים רפואיים שלב 2 – עדכון החומר […]

טעויות בתיעוד רפואי והשלכתן על תביעת נכות כללית

מבוא תיעוד רפואי הוא הבסיס להוכחת הזכאות לקצבת נכות כללית בביטוח הלאומי. הוועדות הרפואיות נשענות על המסמכים, האבחנות וההיסטוריה הטיפולית כדי לקבוע אחוזי נכות ודרגת אי־כושר. לכן, טעויות, חוסרים או אי־דיוקים בתיעוד עלולים להוביל לדחיית התביעה או לקביעת אחוזי נכות נמוכים מהמציאות. סוגי טעויות נפוצות בתיעוד רפואי 1. חוסר במסמכים רפואיים רלוונטיים 2. רישום לקוי […]