קטגוריה: רשלנות רפואית בלידה

החמצת אבחנה של קרע ברחם במהלך לידה חוזרת – סיכון חמור והשלכות משפטיות

קרע ברחם הוא אחד הסיבוכים המיילדותיים החמורים ביותר, המהווה מצב חירום מסכן חיים לאם ולעובר. הוא נפוץ יותר בלידות חוזרות, במיוחד אצל נשים שעברו ניתוח קיסרי בעבר או פרוצדורות כירורגיות אחרות ברחם. אבחון מאוחר או החמצת האבחנה עלולים להוביל לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות. גורמי סיכון בולטים סימנים קליניים המחייבים חשד מיידי כשלים נפוצים באבחון […]

כשלים בניהול לידה של עובר במצג עכוז – היבטים רפואיים ומשפטיים

מצג עכוז הוא מצב שבו העובר נמצא לקראת הלידה עם האגן או הרגליים כלפי מטה, במקום הראש. מצב זה מתרחש בכ־3–4% מהלידות ומעלה באופן משמעותי את רמת הסיכון לאם ולעובר.בשל מורכבותו, ניהול לידה במצג עכוז מחייב קבלת החלטות רפואיות מושכלות, תוך שקילת כלל הנתונים הקליניים והקפדה על פרוטוקולים מקובלים. כל סטייה מהסטנדרט הרפואי עלולה להיחשב […]

אי־מתן הסכמה מדעת לפני ביצוע פרוצדורות בלידה – היבטים משפטיים ואתיים

הסכמה מדעת היא אבן יסוד ברפואה המודרנית, ובתחום המיילדות היא מקבלת חשיבות כפולה – הן בשל הפגיעה האפשרית באוטונומיה של היולדת והן בשל ההשלכות הבריאותיות לאם ולעובר.בישראל, חובת קבלת הסכמה מדעת מעוגנת בחוק זכויות החולה, התשנ"ו–1996, המחייב כל גורם רפואי למסור למטופל מידע מהותי לפני כל טיפול רפואי, לרבות פרוצדורות בלידה. מהי הסכמה מדעת בלידה? […]

מתן תרופות מזרזות לידה (פיטוצין) ללא בקרה רפואית מתאימה – סיכונים ואחריות משפטית

פיטוצין (Oxytocin סינתטי) הוא תרופה המשמשת לזרוז או השראת לידה, על ידי הגברת התכווצויות הרחם. מדובר בתרופה יעילה מאוד, אך כזו שדורשת בקרה רפואית צמודה והקפדה על מינונים מדויקים, מאחר שכל טעות במינון או בהערכה הקלינית עלולה להוביל לסיבוכים חמורים לאם ולעובר. כאשר הפיטוצין ניתן ללא בקרה רפואית מספקת – למשל ללא ניטור רציף של […]

טיפול לקוי בדימום לאחר לידה – אחריות בית החולים

דימום לאחר לידה (Postpartum Hemorrhage – PPH) הוא אחד המצבים המסוכנים ביותר ברפואה המיילדותית, ואחת הסיבות המובילות לתמותת יולדות בעולם. מצב זה מוגדר כאובדן דם של מעל 500 מ"ל בלידה וגינלית או מעל ל־1000 מ"ל לאחר ניתוח קיסרי, ובמקרים מסוימים יכול להוביל להלם תת-נפחי ולכשל רב-מערכתי. כאשר דימום כזה אינו מטופל במהירות וביעילות, עלולה להתעורר […]

החמצת סימנים לרעלת הריון בשלב הלידה – סיכון חמור ואחריות רפואית

רעלת הריון (Preeclampsia) היא אחת הסיבוכים המיילדותיים המסוכנים ביותר, המאופיינת בלחץ דם גבוה ולעיתים בנוכחות חלבון בשתן. במקרים חמורים, היא עלולה להתפתח ל־אקלמפסיה – מצב הכולל פרכוסים מסכני חיים לאם ולעובר.כאשר התסמינים מופיעים בשלב הלידה או מחמירים במהלכה, נדרש מהצוות הרפואי להגיב במהירות וביעילות, שכן כל עיכוב עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים. הסימנים שעלולים להתפספס […]

רשלנות במעקב אחר דופק העובר במהלך הצירים

מעקב רציף אחר דופק העובר בלידה נחשב לאחד הכלים המרכזיים להבטחת שלומו של היילוד. באמצעות ניטור קרדיאוטוקוגרפי (CTG) ניתן לזהות מצוקה עוברית בזמן אמת ולנקוט בפעולות מיידיות להצלת חייו או למניעת נזק מוחי קבוע. כשל בביצוע המעקב, או התעלמות מסימנים חריגים, עלולים להוביל לפגיעות חמורות ואף לאובדן חיי העובר. מטרת המעקב במהלך הצירים, הדופק העוברי […]

פגיעה עצבית (כמו שיתוק מקלעת הזרוע) כתוצאה מלידה טראומטית

פגיעות עצביות בלידה הן בין הנזקים החמורים ביותר שיכולים להיגרם ליילוד. אחת הפגיעות המוכרות היא שיתוק מקלעת הזרוע (Brachial Plexus Injury) – פגיעה ברשת העצבים המוליכה אותות מהחוט השדרה לכתף, לזרוע ולכף היד. לרוב מדובר בנזק שנגרם עקב מתיחה או קריעה של העצבים בזמן הלידה. מה גורם לפגיעה עצבית בלידה? הגורמים השכיחים כוללים: סוגי הפגיעה […]

שימוש לא מבוקר בוואקום או מלקחיים – נזקים לאם ולעובר

לידות מכשירניות – באמצעות וואקום (Ventouse) או מלקחיים (Forceps) – נועדו לקצר את שלב הלחיצות ולהוציא את התינוק במהירות כאשר קיימת מצוקה עוברית או קושי בהתקדמות הלידה. מדובר בכלים רפואיים מצילי חיים במצבים מתאימים, אך שימוש שגוי או בלתי מבוקר עלול לגרום לפגיעות חמורות הן לאם והן ליילוד. מתי משתמשים בוואקום או מלקחיים? ההנחיות הרפואיות […]

כשל בזיהוי מצוקת עובר במהלך הלידה – מה קובעת הפסיקה?

מצוקת עובר היא מצב בו אספקת החמצן לעובר נפגעת במהלך הלידה, ועלולה לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, שיתוק מוחין ואף למוות. אחד הכלים המרכזיים לאיתור מצוקה הוא המוניטור העוברי (NST / CTG), המאפשר מעקב בזמן אמת אחר דופק העובר ותגובותיו לצירים.כשל באיתור או בפרשנות של סימני מצוקה מהווה עילה שכיחה לתביעות רשלנות רפואית בלידה. כיצד […]