מתן תרופות מזרזות לידה (פיטוצין) ללא בקרה רפואית מתאימה – סיכונים ואחריות משפטית

פיטוצין (Oxytocin סינתטי) הוא תרופה המשמשת לזרוז או השראת לידה, על ידי הגברת התכווצויות הרחם. מדובר בתרופה יעילה מאוד, אך כזו שדורשת בקרה רפואית צמודה והקפדה על מינונים מדויקים, מאחר שכל טעות במינון או בהערכה הקלינית עלולה להוביל לסיבוכים חמורים לאם ולעובר. כאשר הפיטוצין ניתן ללא בקרה רפואית מספקת – למשל ללא ניטור רציף של […]

טיפול לקוי בדימום לאחר לידה – אחריות בית החולים

דימום לאחר לידה (Postpartum Hemorrhage – PPH) הוא אחד המצבים המסוכנים ביותר ברפואה המיילדותית, ואחת הסיבות המובילות לתמותת יולדות בעולם. מצב זה מוגדר כאובדן דם של מעל 500 מ"ל בלידה וגינלית או מעל ל־1000 מ"ל לאחר ניתוח קיסרי, ובמקרים מסוימים יכול להוביל להלם תת-נפחי ולכשל רב-מערכתי. כאשר דימום כזה אינו מטופל במהירות וביעילות, עלולה להתעורר […]

החמצת סימנים לרעלת הריון בשלב הלידה – סיכון חמור ואחריות רפואית

רעלת הריון (Preeclampsia) היא אחת הסיבוכים המיילדותיים המסוכנים ביותר, המאופיינת בלחץ דם גבוה ולעיתים בנוכחות חלבון בשתן. במקרים חמורים, היא עלולה להתפתח ל־אקלמפסיה – מצב הכולל פרכוסים מסכני חיים לאם ולעובר.כאשר התסמינים מופיעים בשלב הלידה או מחמירים במהלכה, נדרש מהצוות הרפואי להגיב במהירות וביעילות, שכן כל עיכוב עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים. הסימנים שעלולים להתפספס […]

רשלנות במעקב אחר דופק העובר במהלך הצירים

מעקב רציף אחר דופק העובר בלידה נחשב לאחד הכלים המרכזיים להבטחת שלומו של היילוד. באמצעות ניטור קרדיאוטוקוגרפי (CTG) ניתן לזהות מצוקה עוברית בזמן אמת ולנקוט בפעולות מיידיות להצלת חייו או למניעת נזק מוחי קבוע. כשל בביצוע המעקב, או התעלמות מסימנים חריגים, עלולים להוביל לפגיעות חמורות ואף לאובדן חיי העובר. מטרת המעקב במהלך הצירים, הדופק העוברי […]

פגיעה עצבית (כמו שיתוק מקלעת הזרוע) כתוצאה מלידה טראומטית

פגיעות עצביות בלידה הן בין הנזקים החמורים ביותר שיכולים להיגרם ליילוד. אחת הפגיעות המוכרות היא שיתוק מקלעת הזרוע (Brachial Plexus Injury) – פגיעה ברשת העצבים המוליכה אותות מהחוט השדרה לכתף, לזרוע ולכף היד. לרוב מדובר בנזק שנגרם עקב מתיחה או קריעה של העצבים בזמן הלידה. מה גורם לפגיעה עצבית בלידה? הגורמים השכיחים כוללים: סוגי הפגיעה […]

שימוש לא מבוקר בוואקום או מלקחיים – נזקים לאם ולעובר

לידות מכשירניות – באמצעות וואקום (Ventouse) או מלקחיים (Forceps) – נועדו לקצר את שלב הלחיצות ולהוציא את התינוק במהירות כאשר קיימת מצוקה עוברית או קושי בהתקדמות הלידה. מדובר בכלים רפואיים מצילי חיים במצבים מתאימים, אך שימוש שגוי או בלתי מבוקר עלול לגרום לפגיעות חמורות הן לאם והן ליילוד. מתי משתמשים בוואקום או מלקחיים? ההנחיות הרפואיות […]

כשל בזיהוי מצוקת עובר במהלך הלידה – מה קובעת הפסיקה?

מצוקת עובר היא מצב בו אספקת החמצן לעובר נפגעת במהלך הלידה, ועלולה לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך, שיתוק מוחין ואף למוות. אחד הכלים המרכזיים לאיתור מצוקה הוא המוניטור העוברי (NST / CTG), המאפשר מעקב בזמן אמת אחר דופק העובר ותגובותיו לצירים.כשל באיתור או בפרשנות של סימני מצוקה מהווה עילה שכיחה לתביעות רשלנות רפואית בלידה. כיצד […]

אי־התאמת תוכנית לידה למצבה הרפואי של האם – אחריות בית החולים

תוכנית לידה היא מסמך המבטא את העדפותיה ובקשותיה של היולדת בנוגע לאופן ניהול הלידה – החל מסוג ההרדמה, דרך תנוחות הלידה, ועד אופן הטיפול בתינוק לאחר הלידה.עם זאת, חובת הצוות הרפואי היא להתאים את תוכנית הלידה למצבה הרפואי של האם והעובר, ולשנותה במידת הצורך כדי למנוע סיכון. כאשר בית החולים מתעלם ממצבים רפואיים ידועים או […]

רשלנות בבדיקות חלבון עוברי – טעויות פענוח והחמצת הפניה להמשך בירור

בדיקת חלבון עוברי (AFP) היא חלק בלתי נפרד מסקר שליש שני, ומטרתה לאתר סימנים מוקדמים למומים מולדים ובעיות התפתחות בעובר, כגון פגמים בצינור העצבי, תסמונות כרומוזומליות ומצבים של מצוקה תוך־רחמית.כאשר מתרחשות טעויות בפענוח התוצאות או כאשר הרופא נמנע מהפניה להמשך בירור חרף ממצא חריג – עלול להיגרם נזק חמור, הן לעובר והן להורים, ולעיתים גם […]

הסכמה מדעת בהריון – מה כוללת חובת ההסבר?

העיקרון של הסכמה מדעת מעוגן בחוק זכויות החולה, והוא מחייב את הצוות הרפואי למסור למטופלת מידע מלא, ברור ומקיף על מצבה הרפואי, הטיפולים המוצעים והסיכונים הכרוכים בהם – לפני קבלת החלטה.במהלך הריון, חובת ההסבר מקבלת חשיבות כפולה, שכן ההחלטות אינן משפיעות רק על האם, אלא גם על העובר. מה כוללת חובת ההסבר בהריון? מתי היעדר […]

תביעת הענק הראשונה לפיצוי קורבנות טרור הוגשה כמתוכנן ונפתח הרישום לתביעה הבאה.