מתי המדינה נושאת באחריות לנזק – גם כשלא הייתה צד לתאונה?
באופן אינטואיטיבי, האחריות לפיצוי בגין תאונה מוטלת על מי שהיה מעורב בה בפועל – הנהג הפוגע, המעסיק, יצרן הכלי.אבל המשפט הישראלי מכיר במצבים שבהם המדינה עצמה עשויה להימצא אחראית לנזק – גם אם לא הייתה צד ישיר לתאונה. במאמר זה נבחן: עקרון־העל: חובת זהירות של רשות ציבורית המדינה, כרשות ציבורית, חבה חובת זהירות כלפי הציבור […]
פערי פיצוי בין שכיר לעצמאי – האם בית המשפט מתחשב במבנה תעסוקתי?
כשאדם נפגע בתאונת דרכים קשה, אחת השאלות המרכזיות בחישוב הפיצוי היא:כמה כסף הוא הפסיד – וכמה עוד יפסיד בעתיד? אבל מה קורה כשנכנסים לפרטים?מהו הבסיס לחישוב הפיצוי כשמדובר בשכיר עם תלוש מסודר – לעומת עצמאי שמכניס, מוציא, מצהיר… ולפעמים גם לא? במאמר זה נבחן את ההבדלים המהותיים בגישת הפסיקה כלפי נפגעים שכירים ונפגעים עצמאיים, את […]
האם צריך להכיר בנזקים נפשיים גם ללא פגיעה פיזית? – לקראת תיקון חקיקה
בתביעות נזיקין בישראל, הנחת המוצא ההיסטורית הייתה ברורה:פיצוי כספי מגיע רק כאשר יש "נזק גוף" – כלומר, פגיעה פיזית מוכחת. אבל מה עם הנפש?מה דינם של נפגעים שנשארים ללא צלקות חיצוניות – אך עם פוסט־טראומה כרונית, חרדה יומיומית, שיתוק חברתי או התקפי פאניקה?האם ייתכן שמי שנפגע בליבו – יזכה לפחות צדק ממי שנפגע בברכו? במאמר […]
תאונת דרכים של רוכב קורקינט – האם הוא זכאי לפיצוי כמו נהג רכב?
השנים האחרונות הביאו למהפכה על גלגלים:הרחובות התמלאו בכלי רכב קלים וחשמליים – אופניים, סאגוויי, ובעיקר קורקינטים חשמליים. אבל יחד עם הנוחות והזמינות – באו גם הסכנות:יותר ויותר רוכבים נפצעים בתאונות קשות.ואז מתעוררת השאלה המשפטית הקריטית:האם רוכב קורקינט שנפגע בתאונת דרכים – זכאי לפיצוי בדומה לנהג רכב? קורקינט חשמלי ≠ רכב מנועי (על פי חוק הפלת"ד) […]
מדוע חוק הפלת"ד אינו תמיד מגן כראוי על נפגעי תאונות קשות?
כאשר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) נחקק בשנת 1975, הוא נתפס כמהפכה:לראשונה, לא היה צורך להוכיח אשמה מצד הנהג – כל נפגע זכאי לפיצוי על עצם הפגיעה. אבל כמעט חמישה עשורים לאחר מכן, במציאות שבה התאונות מורכבות, הפגיעות קשות, והעלויות מרקיעות שחקים – מתברר שהחוק שאמור היה להגן על הנפגעים, אינו תמיד עומד במשימה. […]
פיצוי בגין "עזרה צד שלישי" – מדוע התמיכה של המשפחה לא נחשבת מובנת מאליה?
בתביעות נזקי גוף קשות, אחת מהשאלות השקטות אך הקריטיות היא:מי דואג לנפגע, יום־יום, שעה־שעה?לא פעם, אלה אינם מטפלים מקצועיים – אלא בני משפחה: הורה, בת זוג, ילד, אח או שכן מסור. אבל האם העבודה השחורה, התובענית והבלתי נראית הזו – נחשבת בכלל לצורך פיצוי?או שמא מערכת המשפט רואה בה רק ביטוי של אהבה, חובה או […]
מה קורה כשיש אשם תורם מצד הנפגע – ואיך זה משפיע על גובה הפיצוי?
בתביעת נזיקין, לא די לשאול "מי אשם" – אלא גם עד כמה כל צד אחראי.במקרים רבים, גם כאשר ברור שהנתבע התרשל וגרם לנזק, טוענת ההגנה כי הנפגע עצמו תרם לתאונה – בהתנהגות רשלנית, בחוסר זהירות, או באי־ציות להוראות. למצב הזה קוראים אשם תורם, והוא עשוי לקבוע אם תקבל פיצוי מלא – או מופחת.במאמר זה נבחן […]
מתי כדאי לסיים תביעה בפשרה – ומתי עדיף להמתין לפסק דין?
בתביעות נזקי גוף, ובמיוחד בתביעות על פגיעות קשות, מגיע שלב שבו עולה השאלה:האם לסיים את ההליך בפשרה – או להמשיך עד לפסק דין?ההצעה מונחת על השולחן, המספרים נראים "סבירים", העייפות מצטברת – אבל גם הספקות.ההכרעה כאן אינה רק טקטית – אלא אסטרטגית, ערכית ואישית. במאמר זה נבחן: פשרה ≠ ויתור פשרה אינה הודאה בחולשת התיק.היא […]
כיצד נמדדת "ירידה באיכות החיים" בתביעת נזיקין – ומה שווה כאב?
בתביעות נזקי גוף, מספרים קובעים הרבה:אחוזי נכות, הפסדי שכר, קבלות על טיפולים.אבל יש מרכיב אחד בתיק שלא ניתן למדוד במספר מדויק – ועדיין יש לו השפעה עצומה על הפיצוי הכספי:ירידה באיכות החיים. מה זה אומר?כיצד מעריכים את מה שאי אפשר לראות בצילום רנטגן?ומה ערכו של כאב – כשאין לו תג מחיר רשמי? מהי "איכות חיים" […]
מה ההבדל בין נכות זמנית לנכות צמיתה – ולמה זה קריטי בפיצוי?
בתביעות נזיקין, המונח "נכות" נשמע לעיתים כמצב רפואי אחיד: יש נכות – מגיע פיצוי.אבל בפועל, לא כל נכות היא נכות אחת – וההבחנה בין נכות זמנית ל־נכות צמיתה (קבועה) יכולה לשנות באופן דרמטי את גובה הפיצוי, את המסלול המשפטי, ואת זכויות הנפגע לעתיד. במאמר זה נבחן: נכות זמנית ≠ נכות צמיתה 🩺 נכות זמנית נכות […]
