הכרה בפוסט טראומה כנפגע איבה – מדריך לזכויות נפשיות
מבוא פגיעות נפשיות, ובראשן פוסט טראומה (PTSD), הפכו בעשור האחרון למרכזיות יותר בשיח הציבורי, במיוחד על רקע חשיפה גוברת לאירועי טרור, פיגועים ומטחי טילים.המחוקק הישראלי מכיר בכך שגם פגיעה נפשית – גם אם אינה מלווה בפציעה פיזית – עשויה להיות הרסנית, ויש להעניק לה הכרה, טיפול ופיצוי בהתאם לחוק. במאמר זה נציג מהי הכרה בפוסט […]
השלבים בהגשת תביעה לביטוח הלאומי בגין פגיעת איבה
מבוא מדינת ישראל מכירה באחריותה כלפי אזרחים שנפגעו כתוצאה ישירה מפעולת איבה – בין אם בפיגוע, במטח רקטות, תקיפת טרור או כל אירוע על רקע לאומני.חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה מאפשר לנפגעים לקבל הכרה רשמית, פיצוי כספי ושיקום רפואי דרך המוסד לביטוח לאומי. במאמר זה נפרט את שלבי התהליך להגשת תביעה, מרגע הפגיעה ועד למימוש […]
מיהו נפגע פעולת איבה לפי החוק ומהם תנאי הזכאות?
מבוא בעידן שבו אזרחי ישראל נחשפים לאירועי טרור, ירי, פיגועים והפרות סדר, מדינת ישראל מכירה בצורך להעניק סיוע לאלו שנפגעו שלא באשמתם, כחלק מהתמודדות אזרחית ולאומית.לשם כך נחקק חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שמסדיר את ההכרה, הפיצוי והסיוע לנפגעים.במאמר זה נסקור מי נחשב על פי החוק לנפגע פעולת איבה, מהם תנאי הזכאות, ואילו זכויות נלוות […]
האם החוק מאפשר לאזרח הבודד להיאבק בתמיכה בטרור – גם ללא עורף מדיני?
כוחו של היחיד מול מנגנונים גדולים: על חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) ככלי אזרחי־מוסרי שנים ארוכות התמודדו נפגעי טרור ואזרחי ישראל עם תחושת חוסר אונים:הפיגוע אירע, המחבל נתפס – אך מאחורי הקלעים המשיכו גופים וקרנות לתגמל את מבצעי הטרור, להאדיר את שמם ולהעביר כספים למשפחותיהם.לרבים היה ברור שמתרחשת כאן עוולה נוספת – תגמול לאחר […]
האם תביעות לפי החוק יכולות לשנות את הדרך בה אנו מדברים על טרור בתקשורת?
על אחריות מילולית, כוח תודעתי והגבול שבין דיווח להאדרה במשך שנים, התקשורת – המקומית והבינלאומית – סיקרה פיגועים וטרור לא רק באמצעות עובדות, אלא גם דרך שפה, טון, ניסוח ודימוי.מחבל הפך ל"לוחם", פיגוע הפך ל"אירוע", והאדרה עטפה את האלימות במעטפת של הסבר תרבותי או היסטורי.השפה הזו חלחלה – מהכותרת, לרחוב, אל תוך התודעה הציבורית. כעת, […]
איך להסביר לילדים מדוע החלטנו להגיש תביעה – גם אם היא סמלית?
שיחה בין דור ראשון לדור שני של פיגועים, על צדק, בחירה, וזיכרון יש רגעים שבהם הורה יושב מול הילד שלו – ולא מחפש להסביר את העולם כמו שהוא, אלא את הבחירה שלו להתמודד איתו. אצל משפחות שנפגעו מטרור, ההחלטה להגיש תביעה אזרחית לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) היא לא רק מהלך משפטי.היא גם […]
מדוע תביעה לפי החוק היא אקט של שליטה מחודשת על הסיפור
על הכוח שבנקיטת פעולה משפטית – דווקא כשאי־הצדק נדמה כגזירת גורל בכל פיגוע יש שני סיפורים:הסיפור שהמחבל ניסה לכתוב – והסיפור של הקורבנות שנאלצו לשאת את השלכותיו.הראשון נועד לעורר פחד, לנצח תודעתית, ולשלוח מסר לעולם.השני נקטע באכזריות, לעיתים בבת אחת – והשאיר אחריו כאב, שבר, ולעיתים שתיקה. חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), שנחקק ב־2024, […]
מתי כדאי להגיש תביעה אזרחית גם כשאין סיכוי לפיצוי בפועל?
על הכוח שבהצהרה, הרתעה ומשמעות ציבורית לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) כאשר שוקלים הגשת תביעה אזרחית לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024, השאלה הראשונה שעולה היא:האם יש ממי לגבות את הכסף?אבל יש מקרים שבהם התשובה לכך שלילית – הנתבע הוא ישות עוינת, גוף שנסגר, או אדם חסר נכסים. אז למה בכל […]
מה עושים כשאין הוכחה לתשלום – אבל יש פרס למחבל בסרטון?
מעמדן המשפטי של ראיות חזותיות או הצהרתיות לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024 חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), שנכנס לתוקפו בשנת 2024, מאפשר לנפגעי פיגועים ובני משפחותיהם לתבוע פיצוי אזרחי מכל גוף, עמותה או אדם שהעניק תגמול למחבל או למשפחתו בעקבות מעשה טרור – בין אם מדובר בתשלום כספי, טובת הנאה, או […]
מקרה בוחן: משפחה שגילתה לאחר עשור על תגמול למחבל – האם עוד אפשר לתבוע?
יישום עקרון הידיעה המאוחרת לפי חוק פיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה), תשפ"ד–2024 משפחות שכולות ונפגעי טרור עשויים לגלות רק לאחר שנים רבות כי המחבל שביצע את הפיגוע שבו נפגעו – או בני משפחתו – קיבלו תגמול כלשהו על מעשה הטרור: מענק, קצבה, מלגה או אף פרסום אוהד.ברגע הזה עולה שאלה קריטית: האם ניתן עדיין להגיש […]
