יש נושאים שקשה לכתוב עליהם, וקשה עוד יותר לקרוא עליהם כשהם נוגעים אליכם. אם הגעתם למאמר הזה משום שבן משפחה נפגע קשה מאוד או נהרג בתאונת דרכים, נאמר קודם כול שאין מהירות נדרשת. הדברים הכתובים כאן נועדו להסביר, בשקט ובסדר, מה קובע החוק ואילו זכויות עומדות למשפחה, כדי שכשתהיו מוכנים לעסוק בכך, תדעו במה מדובר.

שתי תביעות נפרדות

כשאדם נפטר כתוצאה מתאונת דרכים, חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בשילוב עם דיני הנזיקין הכלליים, מכיר בשתי תביעות שונות, שמוגשות בדרך כלל יחד אך מבוססות על עילות נפרדות:

• תביעת התלויים: תביעה של בני המשפחה שהיו תלויים כלכלית בנפטר, על אובדן התמיכה שהיו מקבלים ממנו.
• תביעת העיזבון: תביעה בשם עיזבונו של הנפטר, על הנזקים שנגרמו לו עצמו עד לפטירתו ובשל קיצור חייו, המתחלקת בין היורשים.

גם בתביעות אלה חל עקרון האחריות המוחלטת: אין צורך להוכיח מי אשם בתאונה. הכתובת היא המבטחת בביטוח החובה של הרכב הרלוונטי, או קרנית במקרה של פגע וברח או רכב ללא ביטוח.

תביעת התלויים: מי זכאי

תלויים הם בדרך כלל בן או בת הזוג, ילדים קטינים, ולעיתים גם הורים או ילדים בגירים, אם הוכח שהיו תלויים בנפטר לפרנסתם. הרעיון הוא לפצות על מה שהתלויים איבדו בפועל: חלקם בהכנסת הנפטר, לפי שיטת חישוב מקובלת שמביאה בחשבון את הכנסתו, את גילו, את שנות העבודה שנותרו לו ואת הרכב המשפחה. נבחנת גם אובדן העזרה שהנפטר היה מעניק במשק הבית ובגידול הילדים, שיש לה ערך כלכלי בפני עצמו.

תביעת העיזבון: מה כוללת

תביעת העיזבון מוגשת על ידי היורשים, כפי שנקבעו בצו ירושה או בצו קיום צוואה. היא כוללת בדרך כלל:

• כאב וסבל של הנפטר בתקופה שבין התאונה לפטירה, אם הייתה תקופה כזאת.
• הפסדי השתכרות "בשנים האבודות", כלומר ההכנסה שהנפטר היה מרוויח בשנים שנגרעו מחייו, בניכוי מה שהיה מוציא על עצמו.
• הוצאות רפואיות והוצאות קבורה ואבל.

מאחר ששתי התביעות עשויות לחפוף בחלקן, בתי המשפט נוהגים לחשב את שתיהן ולפסוק את הגבוהה מביניהן או לבצע התאמות, כדי למנוע כפל פיצוי. זהו תחום שבו לפרטי החישוב יש משקל רב, ולכן ניהול נכון של התיק משפיע.

פגיעה קשה שאינה פטירה

כשבן משפחה נפגע קשה מאוד ונותר במצב של נכות גבוהה או תלות מלאה, התביעה היא תביעתו של הנפגע עצמו, ובמידת הצורך מנוהלת באמצעות אפוטרופוס שמונה כדין. במקרים כאלה ראשי הנזק המרכזיים הם עזרת הזולת וסיעוד לעתיד, הוצאות רפואיות ושיקום, ניידות והתאמת דיור, לצד הפסדי השתכרות. גם כאן, כדאי לבקש תשלום תכוף לצורכי מחיה וטיפול כבר בשלב מוקדם, שכן ההוצאות בפגיעות כאלה מיידיות וגבוהות. בני משפחה שנאלצו לעזוב את עבודתם כדי לטפל בנפגע צריכים לתעד זאת, כי לעזרתם יש ערך בר-פיצוי.

מי מגיש את התביעה בפועל

תביעת התלויים מוגשת על ידי התלויים עצמם, ובשם קטינים על ידי ההורה או האפוטרופוס. תביעת העיזבון מוגשת על ידי מנהל העיזבון או היורשים. כשיש כמה יורשים או תלויים, כדאי לתאם ביניהם מראש, כדי שהתביעה תוגש באופן אחיד ולא ייווצרו הליכים כפולים. במשפחות שבהן היחסים מורכבים, למשל בני זוג לשעבר וילדים מנישואים שונים, שאלת מי זכאי למה דורשת בחינה זהירה, שכן חלוקת הפיצוי בין התלויים ובין היורשים אינה בהכרח זהה.

נפגעים משניים: בני משפחה שהיו עדים

הפסיקה מכירה, בתנאים מצומצמים, גם בפיצוי לבני משפחה קרובים שסבלו פגיעה נפשית ממשית עקב חשיפה ישירה לאירוע או לתוצאותיו הקשות. הכרה כזאת מותנית בקרבה משפחתית, בעוצמת הפגיעה הנפשית ובנסיבות. אין להניח שכל צער, גם אם הוא עמוק, מהווה עילה משפטית נפרדת, אך במקרים המתאימים ראוי לבחון זאת.

איך מתנהל התהליך

השלבים העיקריים:

• קבלת אישור המשטרה ותיק החקירה, ובמקרה פטירה גם תעודת פטירה וסיכומים רפואיים.
• הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, שנדרש לתביעת העיזבון.
• איסוף מסמכי הכנסה של הנפטר או הנפגע: תלושים, דוחות מס, אישורי מעסיק.
• פנייה למבטחת או לקרנית, ובמידת הצורך בקשה לתשלום תכוף לתלויים.
• הגשת תביעה לבית המשפט בתוך תקופת ההתיישנות, שבע שנים ככלל, ולגבי קטינים מגיל 18.

במקביל, בני המשפחה עשויים להיות זכאים לגמלאות מהביטוח הלאומי, למשל אם התאונה הייתה גם פגיעה בעבודה, ולתשלומים מביטוחי חיים או פנסיה. חלק מהתשלומים האלה מנוכים מהפיצוי לפי החוק וחלק לא, ולכן חשוב לראות את התמונה המלאה.

מה כדאי לשמור בשלב הראשון

גם כשאין כוח לעסוק בעניינים אלה, כדאי שמישהו ישמור: את דוח המשטרה או מספר התיק, את המסמכים מבית החולים, את פרטי הרכב המעורב ופוליסת הביטוח, מכתבים שהגיעו מחברות ביטוח, ותיעוד של ההוצאות שנעשו. אין צורך לענות לחברת ביטוח או לחתום על דבר בשלב הזה. את יתר המסמכים, כמו צו ירושה ומסמכי הכנסה, ניתן לאסוף בהמשך.

על קצב ועל רגישות

אין צורך לפעול מיד. יש זמן לאבל, ויש זמן לשאלות. עם זאת, כדאי שמישהו מבני המשפחה, או אדם קרוב, ישמור בשלב מוקדם את המסמכים הבסיסיים ואת פרטי האירוע, כדי שכשהמשפחה תהיה מוכנה, לא יחסרו ראיות. משרד עו"ד יעקב (קובי) כהן מלווה משפחות בתיקים כאלה בקצב שמתאים להן, בשפה שנוחה להן, ומתוך הבנה שמאחורי כל תיק כזה יש אובדן שאין לו תחליף.

לבדיקת היתכנות ללא התחייבות וללא עלות פנו אלינו. משרד עו"ד יעקב (קובי) כהן, רחובות (פארק המדע), טלפון 08-9364005 (גם בוואטסאפ). המענה ניתן בעברית, בערבית וברוסית, עם ליווי אישי מהפנייה הראשונה ועד סיום הטיפול.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.