כשתאונת דרכים מסתיימת באשפוז, בניתוחים ובתקופת שיקום ארוכה, מהר מאוד מתברר שהשאלה המרכזית אינה רק "מה כואב עכשיו", אלא "מה יישאר". הנכות הצמיתה, כלומר הפגיעה התפקודית שנותרת לאחר שמצבכם התייצב, היא הציר שסביבו נבנית התביעה בתיקים הקשים. במאמר זה נסביר איך נקבעת נכות בתביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מי קובע אותה ומה משמעותה בפועל.

מי קובע את הנכות: מומחים מטעם בית המשפט

בניגוד לתביעות בביטוח הלאומי, שבהן הנכות נקבעת בוועדה רפואית, בתביעות לפי חוק הפלת"ד הנכות הרפואית נקבעת על ידי מומחים רפואיים שממנה בית המשפט. הצדדים אינם מגישים חוות דעת פרטיות בעניין הנכות; במקום זאת, הנפגע מבקש מבית המשפט למנות מומחה בתחום הרלוונטי, למשל אורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, כירורגיה פלסטית או אף-אוזן-גרון, ובית המשפט ממנה רופא ניטרלי שבודק את הנפגע ומגיש חוות דעת.

יש לכך חריג חשוב: אם נכותכם כבר נקבעה בביטוח הלאומי בגין אותה תאונה, למשל כשהתאונה הוכרה גם כפגיעה בעבודה, הקביעה הזאת מחייבת בדרך כלל גם בתביעה לפי החוק, כ"קביעה על פי דין". במצב כזה לא ימונה מומחה נוסף באותו תחום, אלא בנסיבות מיוחדות.

מתי מבקשים מינוי מומחה

הבקשה למינוי מומחה מוגשת בדרך כלל יחד עם כתב התביעה או זמן קצר לאחריו. כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש להראות "ראשית ראיה" לכך שנותרה נכות באותו תחום: מסמכים רפואיים המעידים על פגיעה מתמשכת, בדיקות הדמיה, סיכומי אשפוז, המלצות לטיפול ממושך. לכן התיעוד הרפואי הרציף מהיום הראשון חשוב כל כך; הוא לא רק מוכיח את הפגיעה, אלא גם פותח את הדלת למינוי המומחים הנכונים.

בתאונות קשות נפוץ מינוי של כמה מומחים במקביל, למשל אורתופד לפגיעה בגפיים, נוירולוג לפגיעת ראש ופסיכיאטר להשלכות הנפשיות. חשוב לא לפספס תחום: נכות נפשית לאחר תאונה קשה, למשל, מתועדת פחות ולעיתים אינה נטענת כלל.

איך מתנהלת הבדיקה אצל המומחה

לאחר המינוי, המומחה מקבל את כל התיעוד הרפואי ומזמין את הנפגע לבדיקה. כמה דגשים:

• הגיעו עם כל המסמכים הרפואיים מסודרים לפי תאריכים, כולל בדיקות הדמיה על דיסק.
• תארו את המגבלות כפי שהן ביום-יום: מה אינכם מסוגלים לעשות, מה קשה, מה דורש עזרה.
• אל תגזימו ואל תמעיטו. מומחים מנוסים מזהים חוסר עקביות, והדבר פוגע באמינות.
• ספרו על מצבכם הרפואי לפני התאונה בכנות. הסתרה של עבר רפואי עלולה להתגלות ולפגוע בתיק.

לאחר הבדיקה המומחה מגיש חוות דעת ובה קביעת אחוזי נכות לפי מבחני הנכות שבתקנות הביטוח הלאומי, שמשמשות אמת מידה גם בבתי המשפט. הצדדים רשאים להפנות למומחה שאלות הבהרה בכתב, ובמקרים מסוימים לזמנו לחקירה בבית המשפט.

נכות רפואית לעומת נכות תפקודית

המומחה קובע נכות רפואית: אחוז המשקף את הפגיעה האנטומית או הפיזיולוגית. בית המשפט, לעומת זאת, בוחן גם את הנכות התפקודית: עד כמה הפגיעה משפיעה בפועל על כושר ההשתכרות ועל התפקוד של הנפגע הספציפי. פגיעה זהה ביד עשויה להשפיע אחרת על נגר, על מתכנת ועל נהג. לכן, לצד חוות הדעת הרפואית, נאספות ראיות על העיסוק, ההשכלה, הגיל ותוכניות התעסוקה של הנפגע.

מה המשמעות של אחוזי הנכות

אחוזי הנכות משפיעים על התביעה בכמה דרכים. ראשית, הפיצוי בגין כאב וסבל בתביעות לפי החוק מחושב לפי נוסחה שקבועה בתקנות ומתחשבת באחוזי הנכות, בגיל הנפגע ובימי האשפוז, בכפוף לתקרה. שנית, הנכות התפקודית משמשת בסיס לחישוב הפסדי השתכרות לעתיד. שלישית, נכות גבוהה מבססת ראשי נזק נוספים, כמו עזרת הזולת בעתיד, הוצאות רפואיות ושיקום, ניידות והתאמת דיור. במקרים של נכות משמעותית, ההיקף של ראשי הנזק האלה עשוי לעלות בהרבה על הפיצוי בגין כאב וסבל.

מה עושים כשלא מסכימים עם חוות הדעת

חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט אינה סוף פסוק. ניתן להפנות אליו שאלות הבהרה, להצביע על מסמכים שלא הובאו בחשבון, ובמקרים המתאימים לבקש לחקור אותו. בנסיבות חריגות, למשל כשחוות הדעת לוקה בפגם מהותי, ניתן לבקש מינוי מומחה נוסף או אחר. הדרך היעילה ביותר להימנע ממחלוקות כאלה היא הכנה טובה מראש: תיעוד מלא, הצגה כנה של המגבלות ותיאום ציפיות לגבי מה שהבדיקה כוללת.

מתי המצב "התייצב"

הערכת נכות צמיתה נעשית לאחר שהמצב הרפואי התייצב, כלומר כשלא צפוי שיפור או החמרה משמעותיים. בפגיעות קשות זה עשוי לקחת שנה ואף יותר, בעיקר כשצפויים ניתוחים נוספים או שיקום ממושך. בתקופה הזאת אין לנפגע הכנסה סדירה לעיתים, ולכן החוק מאפשר לבקש תשלום תכוף לכיסוי הוצאות רפואיות ומחיה עד לסיום ההליך. פנייה מוקדמת מאפשרת לתכנן את התיק כך שהתקופה הזאת לא תיהפך למשבר כלכלי.

נכות שהוחמרה עם הזמן

לעיתים המצב הרפואי מחמיר לאחר סיום ההליך, למשל כשמפרק שנפגע מתבלה מהר יותר. בתביעות לפי החוק, פסק דין או הסדר סופי מסיימים ככלל את התיק, ולכן חשוב שהמומחים יתייחסו כבר בחוות הדעת גם לצפי להחמרה עתידית ולטיפולים הצפויים. זו אחת הסיבות שאין למהר לסגור תיק לפני שהתמונה הרפואית ברורה, אף שהפיתוי לקבל הצעה מוקדמת מהמבטחת מובן.

ליווי בתיקים קשים

תיק של תאונת דרכים קשה כולל בדרך כלל כמה מומחים, חוות דעת אקטואריות, שאלות של שיקום ולעיתים גם ניהול מקביל מול ביטוח לאומי או מול מבטחות אחרות. הליווי המשפטי בתיקים כאלה אינו רק ייצוג בבית המשפט, אלא גם עזרה בבניית התיעוד, בהכנה לבדיקות המומחים ובתיאום בין הגורמים השונים. משרד עו"ד יעקב (קובי) כהן מלווה נפגעים ובני משפחותיהם לאורך כל הדרך, בשפה שנוחה להם.

לבדיקת היתכנות ללא התחייבות וללא עלות פנו אלינו. משרד עו"ד יעקב (קובי) כהן, רחובות (פארק המדע), טלפון 08-9364005 (גם בוואטסאפ). המענה ניתן בעברית, בערבית וברוסית, עם ליווי אישי מהפנייה הראשונה ועד סיום הטיפול.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.