תסמונת הצוואר המרוכז אצל רופאים ומנתחים: פגיעה תעסוקתית שקטה אך עמוקה

מבוא
במהלך שעות רבות של ניתוחים, בדיקות פיזיות, צפייה במסכים רפואיים, כתיבת דוחות או טיפול במטופלים — רופאים ומנתחים שוהים במנח גוף סטטי, כשהצוואר מוטה לפנים או מטה. המנח הזה, שחוזר על עצמו מדי יום לאורך שנים, גורם לעומס כרוני על חוליות הצוואר, הגידים, השרירים והדיסקים הבין-חולייתיים. התוצאה: תסמונת הצוואר המרוכז (Focused Neck Syndrome) – מצב רפואי המתבטא בכאבים, נוקשות, הגבלה בתנועה ולעיתים אף פגיעה עצבית. מדובר בבעיה מוכרת שיכולה לזכות רופאים בזכויות רפואיות ומשפטיות, לרבות אחוזי נכות ופיצוי.

---

מהם מנגנוני הפגיעה השכיחים?

1. כיפוף הראש קדימה לאורך זמן
   • המנח הקלאסי של צפייה ממושכת במסכים או התמקדות באזור ניתוח מציב את הצוואר בזווית לא טבעית ומפעיל עומס מוגבר פי 4–5 ממשקל הראש על חוליות C5–C7.
2. חוסר תנועה דינמית
   • בניתוחים, במהלך הדמיות או קריאה ממושכת – הצוואר שוהה במנח סטטי ללא גיוון, מה שגורם לשחיקה הדרגתית של הדיסקים והשרירים המייצבים.
3. מתח נפשי ונשימה שטחית
   • עומס נפשי גבוה גורם לעיתים להידוק שרירי הכתפיים והצוואר, ולחץ מתמשך באזורים כמו שריר הטרפז והסקלני.
4. שימוש בציוד לא מותאם ארגונומית
   • ציוד כירורגי או עמדות עבודה לא מותאמות מאלצות את הרופא לשהות בזווית לא נוחה, לעיתים במשך שעות רצופות.

---

כיצד משפיע הנזק על התפקוד היומיומי?

1. כאבי צוואר קבועים או מחזוריים
   • הכאב עלול להופיע לאחר יום עבודה ממושך, ולהפוך עם הזמן לכאב כרוני שמקרין לשכמות, לכתפיים ואף לראש.
2. הגבלה בתנועתיות הצוואר
   • קושי בביצוע פניות, סיבוב הראש או תנועה חלקה במהלך בדיקות וניתוחים.
3. הקרנת כאב ונימול לידיים
   • לחץ על שורשי עצבים עלול לגרום לתחושת נימול, זרמים או חולשה באצבעות – בעיה חמורה לרופאים שזקוקים לדיוק תנועתי גבוה.
4. עייפות כללית וירידה ביכולת הריכוז
   • כאב צוואר מתמשך משפיע על הריכוז, יכולת ההתמדה והנכונות לבצע פעולות מדויקות לאורך זמן.

---

דרכי האבחון המתקדמות

1. בדיקה קלינית אורתופדית ו/או נוירולוגית
   • הערכה של טווחי תנועה, תגובת כאב, חוזק שרירים ורפלקסים – וכן בדיקות תחושה בידיים.
2. MRI של עמוד שדרה צווארי
   • מאפשר זיהוי של שינויים ניווניים, בלטים או פריצות דיסק, היצרויות תעלה צווארית או לחץ עצבי.
3. צילומי רנטגן של הצוואר
   • יכולים להדגים יישור של הקימור הצווארי (לורדוזה), הסתיידויות ושינויים גרמיים אופייניים לעומס חוזר.
4. EMG/NCS – בדיקות הולכה עצבית
   • מבוצעות כשיש חשד לפגיעה עצבית תפקודית בגפיים העליונות, כמו נימול או חולשה.

---

כיצד מעריכים את אחוזי הנכות?

1. נכות רפואית לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי
   • נקבעת לפי חומרת הממצאים, טווחי התנועה, נוכחות תסמינים נוירולוגיים ומידת ההשפעה על התפקוד:
     • כאבים ללא ממצאים – 5%–10%
     • בלט דיסק או לחץ עצבי קל – 10%–20%
     • פריצת דיסק עם סימנים עצביים או ניתוח – 20%–40% ואף יותר
2. נכות תפקודית
   • מתארת את ההשפעה על העבודה הקלינית בפועל.
   • רופא או מנתח שאינו מסוגל לבצע פעולות מדויקות לאורך זמן, לשבת או לעמוד ללא כאב או להניע את צווארו בחופשיות – עשוי להיחשב לבעל נכות תפקודית גבוהה גם עם נכות רפואית נמוכה.
3. חוות דעת רפואית תעסוקתית
   • משלבת את הממצאים הרפואיים עם אופי העבודה, תדירות החשיפה לתנוחה המזיקה וההשפעה על המשך העבודה.

---

תביעת פיצויים – מה נדרש?

1. הכרה כפגיעת עבודה מסוג מיקרו-טראומה
   • על אף שאין אירוע בודד, ניתן להוכיח שהעומס המצטבר הנובע מתנאי העבודה הרפואיים גרם לפגיעה.
2. הוכחות לתביעה:
   • תיעוד רפואי מתמשך
   • תיאור מפורט של תנאי העבודה והרגלי העבודה הגופניים
   • חוות דעת של אורתופד מומחה או נוירולוג תעסוקתי
3. מרכיבי הפיצוי האפשריים:
   • אחוזי נכות רפואית ותפקודית – לצורך קבלת מענק או קצבה
   • החזר הוצאות רפואיות – טיפולים, פיזיותרפיה, אביזרים, ניתוחים
   • פיצוי על אובדן כושר עבודה – חלקי או מלא
   • כאב וסבל – בהתאם לפגיעה באיכות החיים

---

סיכום

תסמונת הצוואר המרוכז אינה רק "אי נוחות של המקצוע" – אלא פגיעה גופנית של ממש, שמוכרת כיום כפגיעה תעסוקתית. רופאים ומנתחים, המשתמשים בגופם ככלי עבודה, זכאים למצות את זכויותיהם כאשר נגרם נזק ממשי כתוצאה משגרת עבודתם. אבחון נכון, תיעוד מקצועי וחוות דעת רפואית תומכת – הם הדרך לקבלת פיצוי, שיקום או התאמות תעסוקתיות.